חיים בעצמה נמוכה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מלא כוח פעלתן זריז שמח ומוקף חברים. לפני כ20 שנה היתי עד לפעולת טרור. מאז החיים שלי כאילו במחתרת. אני אלוף ההמנעות. על פניו נראה שהשתקמתי ויש לי עבודה בית וילדים אבל מתוך 29 הצעות לדברים חדשים אני דוחה 29 הצעות ואני מתפקד רק באופן מינימלי וגם זאת במאמצים עילאיים. כל פעולה דורשת ממני את מלוא האנרגיה , ואני מרגיש כאילו אין לי כוח אפילו לקום בבוקר. החרדות מציפות אותי שלא יקרה שוב . והדישות אצל פסיכולוגים בנושא לא סייעו לי כלל למרות שניסיתי להיפגש עם פסיכולוגים רבים . האם התופעה הזו ידועה של חיים בעוצמה נמוכה האם יש מה לעשות עם זה ?
שלום לדלל מה שאתה מתאר מוכר (ואני לא איש מקצוע) לפחות בין משתתפי הפורום, לאחרים התהליך מוכר מלימודים ואז הם קוראים לו PTSD זאת אומרת תופעות בעקבות טראומה, מנסיוני שלי כפגוע PTSD אני יכול לספר לך שפגישות עם פסיכולוג/ית שהתמקצעו בתחום יעילים ביותר לאחר שנים רבות של תהליכי הצטמצמות והתבטלות (גם להתבטל וגם לא להיות בולט גם להיות מובטל וגם להיות מבוטל) היום נפתחתי יותר לסביבה ויותר זמן במהלך היום יום שלי מושקעים כך שאינם מאזכרים את הפגיעה שלי ולהפך לפעמים אני אפילו נהנה מהחיים כך שמה שאני מציע לך זה להחליט שאתה רוצה לערוך בשינוי, מסוגל להערך לשינוי ורצה לעשות זאת מה יותר מהר - כי כמה שנים כבר נשארו לנו להנות ממה שנצליח לשפר? האם פנית להכרה? האם אתה מוכר ע"י המערכת? צביקה
תודה שענית לי צביקה . אני שורד במקום לחיות. האם באמת שינית את דפוסי ההתנהגות שלך האם אתה יכול להמליץ על מישהו שבאמת יסייע בפגישות האלה לעשות צעדים מתאימים להתחיל לחיות ולא רק ידוש בעבר ?
דלל יקר, כפי שצביקה כבר כתב לך, אתה מתאר כאן תופעות מוכרות של פוסט-טראומה. אני מבין שבעבר התנסית בטיפול, והתאכזבת. כפי ששמעת מצביקה, לעתים הטיפול יכול להועיל, ואולי כדאי לשמוע כאן מנסיונם של אחרים, כדי לשוב ולהתנסות בכך. אתה מוזמן להצטרף לפורום שלנו, המיועד בעיקר לתמיכה הדדית של מי שנפגעו בהלם קרב או בטראומה. אנא ספר לנו מעט יותר עליך, על האירוע בו נפגעת, ועל חייך מאז הפגיעה. האם התופעות שאתה מתאר קבועות, או שהן משתנות בהתאם לאירועים מסוימים? ברוך הבא אל הפורום שלנו, דרור
לדרור שלום , תודה שהשבת לי . התופעות הן חוסר אנרגיה להתמודד עם דברים שבעבר היוו בשבילי מקור הנאה כמו חברויות, ספורט , פגישות משפחתיות טיולים . הייתי יכול להגדיר את זה במילה אחת הצטמצמות . אני לוקח כמה שפחות עבודה , כמה שפחות פעילויות פנאי ומרכז את כל כוחי במשפחה . תופעת הלואי העיקרית היא כעס רב של חברים שלא מבינים מה קורה לי . כשאני כבר נפגש איתם אני נראה מלא אנרגיות כי כשאין לי אנרגיות אני מתחבא. אני לא בטוח שהאירוע עצמו חוזר בפני שוב ושוב אבל פיתחתי אובססיה לנקיון ולסדר כאילו אם הדברים יהיו מסודרים תהיה לי שליטה . ואז אני גם לא בדיוק אוהב אורחים שפוגעים בסדר הזה . (כבלגניסט לשעבר זה מצחיק אפילו אותי איך השתנתי) כל דבר חדש מקוטלג כמשהו מיותר כי צריך ללמוד אותו ולהתמודד איתו. לפעמים אני מרגיש שהחיים חולפים לידי אבל לא בתוכי [email protected]
לדרור שלום , תודה שהשבת לי . התופעות הן חוסר אנרגיה להתמודד עם דברים שבעבר היוו בשבילי מקור הנאה כמו חברויות, ספורט , פגישות משפחתיות טיולים . הייתי יכול להגדיר את זה במילה אחת הצטמצמות . אני לוקח כמה שפחות עבודה , כמה שפחות פעילויות פנאי ומרכז את כל כוחי במשפחה . תופעת הלואי העיקרית היא כעס רב של חברים שלא מבינים מה קורה לי . כשאני כבר נפגש איתם אני נראה מלא אנרגיות כי כשאין לי אנרגיות אני מתחבא. אני לא בטוח שהאירוע עצמו חוזר בפני שוב ושוב אבל פיתחתי אובססיה לנקיון ולסדר כאילו אם הדברים יהיו מסודרים תהיה לי שליטה . ואז אני גם לא בדיוק אוהב אורחים שפוגעים בסדר הזה . (כבלגניסט לשעבר זה מצחיק אפילו אותי איך השתנתי) כל דבר חדש מקוטלג כמשהו מיותר כי צריך ללמוד אותו ולהתמודד איתו. לפעמים אני מרגיש שהחיים חולפים לידי אבל לא בתוכי [email protected]
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
