הבן התגייס

הבן הצעיר שלנו התגייס אתמול! הולך לסיירת מובחרת. מעבר לדאגה ה"רגילה" לשלומו, אני תוהה איך נעבור את השרות שלו. איך בעלי יחזיק מעמד, ואיך אני למרות הפחדים שלי אצליח לסייע לו ולא פחות חשוב לבן!

שלום לי האמת לא יודע אם לברך על זה בכל מקרה מקווה שיחזור הביתה בשלום ולכם תהיה שלווה ותוכלו להתגאות בילד אנחנו כאן גאים על ההמשכיות

תודה הכי חשוב שיחזור בשלום, פיזית ונפשית. כמובן אח"כ חשוב שיהיה לו טוב. אנחנו מאוד גאים אבל חוששים (מי לא).

לי יקרה, למרות שלא עברתי עדיין את השלב הזה, בטוחה שהוא מאד קשה בכלל, וקשה לך שבעתיים בפרט. אין לי ספק שבתחילה יהיו הרבה לילות וימים טרופי שינה..אך מנסיונן של חברות שהן גם נשות הלומים השגרה אוכלת "במובן החיובי" וגוזלת המון זמן ואנרגיה ויום רודף יום, ומגיעים לקו הסיום אומרים הגומל, ופתאום מגלים שלוש שנים לא נשמת לרווחה. אני מאחלת לכולכם שרות מאתגר ושיעבור בשלום. ובאשר לך......אשאיר לך את מספר הטלפון שלי במייל שלך..עוד היום, ואשמח אם תתקשרי בכל רגע שתרגישי צורך. אנחנו חיות השרדות, וכמו ששרדת עד יום,,,במצב בלתי אפשרי....כעת מתווסף לו עוד מצב ובטוחה שלצד הקושי תצאי ממנו מחוזקת. ...כמובן...כדאי שתמצאי את החזקים שלידך שיכולו להכיל אותך עם רגעי החולשה והקושי. אתך, ממרחק. מירב.

תודה מירב!

דרור החשש שלי הוא דוקא מהתדרדרות במצבו של בעלי מכיון שהוא לא מוכן להודות אפילו בפני עצמו שהוא חרד לבן. בנוסף קשה לו להפריד בין מה שעובר הבן לבין מה שעבר עליו (ראיתי זאת כשהבן היה בגיבוש). בכל מקרה אין לי ספק שאוכל להתמודד, ואני מוכנה גם לשלם את המחיר ובלבד שהבן לא ייפגע מהשפעת הגיוס והשרות שלו על אביו. יהיה עליו להתמודד עם מספיק קשיים גם כך. אני מקוה לטוב!

ברוך בואך למועדון יש לי בן חיל, הוא ישתחרר עוד שנה, ואחר כך האח שלו מתגיס, אני רואה בזה חובה שהיא גם זכות, אבל זה לא מקטין את עוצמת החרדה, כל חיל, נדמה לי כבני, ואני יש ר חושבת על אמא שלו, אני לא יכולה שלא לעשות השוואות, כשיש מקרה של חיל שנפגע, וכל מקרה כזה, אני מרגישה כאילו מישהו נתן לי בוקס בבטן. וזה לא נעשה קל יותר, והזמן לא עוזר, ואני מתפללת, ומקוה שהכל יעבור בשלום, החל מהדרך לבסיס, וכלה בעבודה שהם צריכים לעשות, אז זהו, לומדים להכיר פרוצדורות, ומנסים להקל עליו את החיים. מבקשים שיתקשר באופן קבוע, כשבני היה טירון, התקשר כל יום, חוץ מהזמן שהיו בשטח ולא היתה להם קליטה, וככה חיים מיום ליום, ושמחים ולומדים להעריך כל יום שעובד בשלום. שיהיה בהצלחה.