תחושה נוראית (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שוב עולים בראשי תמונות הכלא ביום השרבי הזה . ההליכות האין סופיות בחום של 40 מעלות כדי לקיים שיגרת הכלא . האסירים צחקו מאיתנו שיצאנו בשמש . שכחו להביא לנו מים , השארו אותנו בשטח ללא כובע להגן מפני השמש הלוהטת . האסירים השפילו אותנו . זוכר את הציחקוק שלהם . אך המפקדים שלנו התעלמו מקיומינו . הם נחו במזגן בעת שהתרוצצנו בשרב כדי להביא אוכל לאסיר ,להוריד פחים , להדליק בוילרים . הם לעולם לא באו לבדוק אותנו כשהיה חם מדי עבורם . הם התעלמו מאיתנו . אני חשתי שפוט . לא הייתי פה עבודת צוות אלה חשתי שכל מה שקורה בכלא נופל על כתפי . אם יהיה מהומה או לא יהיה תלוי בהתנהגותי וכך חשתי רוב השירות שלי בכלא . דווקא היום הכל עולה בי וצף בחזרה . יום שרבי תמיד מזכיר לי את הכלא . הסתכלתי על הזפת הלוהטת ויכולתי לראות את העשן היוצאת ממנו בגלל החום , גם היה נדמה לי שאני רואה פטה -מורגנה . אגמים של מים . אלן
אלן יקר, מה שמעורר בנו את הזכרונות הן האסוציאציות הקשורות בחיי היום-יום. נופים, מזג אויר, אנשים ואירועים מחזירים אותנו לעבר ומעוררים רגשות רדומים. ישנן אסוציאציות הקשורות באירועים חד פעמיים, המפתיעים אותנו ומחזירים אותנו לעבר, אך רוב האסוציאציות קשורות באירועים מחזוריים, אותם ניתן לצפות. למי שנפגע מהלם-קרב או סובל מפוסט-טראומה כדאי להיות מודע לאסוציאציות המחזוריות, ולהתכונן אליהן. אני זוכר שגם בעבר חזרת אל הזכרונות שאתה מתאר עכשיו. מה אתה עושה כדי להתמודד עם הזכרונות החוזרים, אלו שאתה יכול לצפות מראש? שלך, דרור