יום טוב לכל המקרצפים

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

09/04/2003 | 09:43 | מאת: רוז

צריך רק לכתוב מילים לשיר, כי את הקצב שומעים עד פה.

רוז יקרה, בתחילה נדמה היה לי שאת מנדנדת לנו בעניין הנקיון משום שאת מקבלת אחוזים על מכירת מוצרי הניקוי, עד שחשבתי שאת פשוט רוצה לשתף אותנו בימים הקשים האלו של קירצוף וניקוי. מה עם כל הזאטוטים שלך? מישהו עוזר? יום נעים, דרור

09/04/2003 | 13:04 | מאת: רוז

אתה מאמין שעוד לא התחלתי בנקיון? בטח לא תאמין, בינתיים אני רק שומעת שכולם מנקים, דופקים, חובטים, אתמול כמעט יצאתי מדעתי מרעש מוזר, מין טיק טיק כזה חוזר, שברתי את הראש מה זה, שעות, כמו עינוי סיני, אחר כך גיליתי, השכנה הוציאה את כל הספרים שלה החוצה (ראית איזה גודל זה ספריה תורנית?) והבן עמד ככה שעות, פותח את הספרים וסוגר ב-2 חבטות, ככה שעות, וכנראה שכולם אחוזים פטריוטיזם, הכנרה מלאה מידי, אז הם דואגים לרוקן אותה כמה שיותר מהר, הכל נראה רטוב מידי, ואצלי? אצלי כאילו שאין לי פסח, כל הכלות החדשות שקיבלו חופשה לפני הפסח משתדלות לסמן וי בענין השמלה, אז יש לי טיילת, זהו, היום זה היום האחרון, מחר נצא לקניות, ראשון שני ננקה, פסח יכנס כמו כל שנה, בדיוק בזמן, הוא לא יברח, אני לא דואגת, והילדים? אוי הילדים קיבלו דפי עבודה לחופשה, אז מי אתה חושב כל הזמן מנדנד להם שילכו להשלים עוד קצת? כי אני יודעת, לא יכינו, לא ידעו, ואני אתחיל לקבל טלפונים מהמורים, וזה לא ילד אחד, יש לי זמן לשיחות נפש עם המורים? גם ככה יש לי מזה מספיק, אז כן, בודאי, הילדים הקטנים נורא "עוזרים" או עוזרים שזה נורא, זה מזכיר לי בדיחה משפחתית, על קרובה שלי ששאלו אותה אם הבעל שלה עזר לה בנקיון.....

מנהל פורום טראומה והלם-קרב