בוקר טוב השעה 3:00
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
למה היא לא מבינה? למה כל פעם מחדש היא עושה את זה? מה קשה להבין שלא משנה, מתי הלכתי לישון כשאני מתעורר בלילה אני לא יכול לחזור לישון!!!!!!!!!!!!!!!!!! בבוקר יש עוד יום עבודה. אם אני אחזור עכשיו לימיטה יקח לי שעתיים להרדם ואחרי זה אני לא אוכל לקום . גם קכה קשה לי להתעורר בבוקר, וכל בוקר נראה כמו מלחמה עם עצמי. הקפה מתעקש להשפך על השיש, והקומקום החשמלי שונא אותי אחרת אין סיבה אחרת שהוא יעשה לי כוויה כל בוקר. כוס של האמאמא שלה
אני מבין אותך . סביבה לא מבינה או מבינה ומכעדיפה להתעלם . בלילות שנת י נודדת למחזות העבר . לאימה ולזוועה . תשמור על שפיות . תן לעצמך מנוחה מגיע לך . אלן
שים זיין על כולללם אל תראה אף אחד ממטר אחים דודים אשה ילדים כולם על הזיין ירצו יבינו לא ירצו...שיחפשו..למי יש כוח...רק שיתנו שקט
בוקר טוב לך. נכון..... קשה. ואי אפשר לצפות ממישהו שלא היה במקומות האלה שלך שירגיש כמוך. אבל... אסור לנו לשכוח, יש עולם שלם של אנשים מסביב עם צרכים, ורגשות, שלפעמים אנחנו מהמקום הקשה שלנו לא מצליחים להבין. א.ב.צ.
אני לא מתקשר איתה, ואם הסביבה בכלל, הורים חברים וכד'. אני משתדל לעבוד כמה שאני יכול רק בשביל שאני לא אצתרך להיות בבית, כשאני כבר בבית אני מעדיף ללכת לישון ולא להיות לידה, אנכנו לא מדברים בכלל, סקס זה המקסימום קשר שלנו, נותן לה לגמור שתרגיש טוב, גומר מתהפך והולך לישון. נשבר לי מהקשר הזה. אם אבא שלי אני עובד כל היום, ככה שכל השיחות שלנו זה עבודה, ונראה לי שזה הכי טוב. אם חברים ניתקתי קשר, או שהם ניתקו איתי. בהתחלה הם עוד התקשרו, אבל אני לא עונה לפלפון רוב היום, אז הם הפסיקו להתקשר. המלאך הקטן שלי תהיה השבוע בת חודשיים, לא מגיע לה אבא כמוני. מחר בערב יש לנו פגישה ראשונה ביעוץ זוגי - נראה לי שחבל על הזמן והכסף, שגם ככה נעלם ואוזל. (סליחה אם זה ארוך מידי ומבולבל, אבל ככה אני מרגיש)
יוז'י יקר, אחד הביטויים של הטראומה הוא הקושי בקשר עם הסביבה הקרובה. אם כך, אולי אפשר להבין אחרת את הקושי שיש לך עם אשתך, עם המשפחה ועם החברים. כפי שא.ב.צ. כתב לך, גם לאחרים לא קל להבין את הקושי שלך. בין השורות שלך ניתן לראות הרבה אשמה והאשמה. אתה מאשים את עצמך, ולא מעט את הסביבה. אבל בעצם, איש אינו אשם במה שקורה לך, ובוודאי שלא אתה עצמך. הסיבה לקושי שלך היא הפגיעה שנפגעת, ולא התגובה שלך לפגיעה זו. אבל למרות הפגיעה והקושי נותרה לך הזכות לבחור את דרך ההתמודדות. אתה יכול להרים ידיים ולהיכנע למכות הגורל (ולהאשים את עצמך ואת האחרים), ואתה יכול להחליט לקבל את המצב החדש שבו אתה חי, ולעצב מחדש את חייך: עם אשתך, עם בתך, עם משפחתך ובייחוד עם עצמך. אתה אינך אשם במה שקרה לך, ואם אתה תדע זאת גם בתך תבין זאת. אבל אתה יכול לבחור להיות האב הטוב ביותר עבור בתך, וזוהי האחריות שלך. אכן, מגיע לה אב שמתמודד עם מצבו באופן הטוב ביותר. אני מאמין שהכוח שעדיין אצור בך ינצח את הרגשות הקשים, ואני מאמין שהייעוץ הזוגי איננו בזבוז של זמן וכסף ומאחל לכם בהצלחה. לילה טוב, דרור
בן אדם תעצור רגע. אתה צריך להאמין שאפשר גם קצת אחרת. אני קורא את מה שאתה כותב, וכאילו אני קורא על עצמי לפני 5 שנים. אם אתה רוצה לזיין, תזיין. אבל אל תעשה טובות. ברגע שאתה עושה טובה ולא שלם עם מה שאתה עושה, אתה מרגיש קורבן. וקורבן, אף אחד לא רוצה להיות. אם אתה חושב שלבתך לא מגיע איך שאתה, אז תעשה כל מה שביכולתך להיות עבורה אבא שאתה כן חושב שמגיע לה. אם אתה לא רוצה שהבת שלך תיגדל בלעדך, ואתה יכול אחרת, אז אל תייסר את עצמך. ואני מתנצל אם הייתי נוקשה מידי ופגעתי. הילדה שלך הכי חשובה בעולם. א.ב.צ.
זה מצב מאוד עצוב וכאב . אתה לא אשם , אני לא אשם , אנחנו לא אשמים . אך תוצאה שאף אחד לא מבין אותנו . אנחנו נשארים לבד עם תחושותינו . זו אחד הסיבות שהפורום הזה קיים . נדמה לי שכדאי לך ללכת ליעוץ זוגי זה יעזור וישפר קצת את ההרגשה . התחושה שלך מוכר לפעמים אין רגש לעשות כלום . אנחנו כלואים במחשבותינו ובכעסינו . רק תאהב את עצמך עם כל מה שעבר ועובר עליך . תוציא את כל המחשבות שעוברות לך בראש על כתב , בציור . במוסיקה בכל אומנות המוכרת זה מאוד יעזור לך . תקבל את עצמך .אני אחד שמנסה את הדרך הזאת לא תמיד עם הרבה הצלחה . אך זו הדרך היחידה לחוש הקלה מסויימת . גם חבריי הפסיקו להתקשר אליי ולהתייחס אליי . ניתקו קשר . מרגישים מפוחדים . חושבים שיש לנו "קרניים " . חיבוק חם אלן
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
