שאלה לדרור

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

17/05/2003 | 00:12 | מאת: dd7 דן

שבת שלום תודה על האתר , כאן יש אנשים בראש שלי וכן ביחידה ,יש כאלה שהיו במצבים כמו שלי ומבינים אותי. אחרים חושבים שאני לא נורמלי למרות שאיני מזיק ומתרחק ממריבות מכל סוג שהוא, אפילו המשפחה שלי חושבת שאני לא נורמלי סנילי וחרש ולא איתם רוב הזמן , בנוסף חברים לשעבר. לכן אני מסתיר את מצבי מכחיש אותו כלפי הילדים ואחרים ומשתדל למעט בדיבור איתם ולענות לכל כמעט בכן , זה בדרך כלל תופס ולא רואים שאני לא שמעתי ואו הבנתי . האם אפשר לשלוח תמונות מלבנון באתר , ואיך אם כן ? דני

17/05/2003 | 10:13 | מאת: איש הגשם

שבת שלום דני נו טוב כולם חושבים אותנו לא נורמאלים פעם מישהו כאן אמר שאנחנו מאוד נורמאלים רק שהיינו במקום לא נורמאלי עם זה יש בזה משהו קטן כמו לכל אדם מן השורה רק שאצלנו זה בולט יותר אולי בגלל מצבי הרוח שלנו המשתנים מהר יותר והרבה יותר אבל אני לפחותלא מיחיחס לזה חשיבות ומתעלם בקשר לתמונות כאן לא ניתן להכניס תמונות באתר זה שבת שלום

17/05/2003 | 23:02 | מאת: דן

לאיש הגשם אתה צודק , ולכן אני רוצה לשאול אותך שאלה מנסיונך , מאחר ובעבר עזרת לי ללא ידיעתך אני מסתיר מילדי את הבעיות הרפואיות שלי , ולכל דבר שהם שואלים אותי אני אומר שזה לא נכון . ישנם מס' דברים שאי אפשר להסתירמהם , וזה שאני ישן בחד"ב מאז הפציעה לבד כבר 3 שנים בגלל בעיות קשות של שינה מופרעת מאד ופגיעה בשעון הביולוגי לפי בדיקות של מעבדת שינה . אני גם מסוגל להרגיש ולראות את כל מי שיזוזבבית גם ללא רעש ואור במהלך הלילה לגבי הבעיות הרפואיות מפציעה זו הם סבוכות ומורכבות , האם לספר לילדים הם סטודנטים אני חושש שידאגו לי במקום ללמוד , כל הזמן אני מסביר להם שאני עובד על הרופאים ואתה יודע , בבדיקות היום הכל ממוחשב ואתה לא יכול לשקר המחשב מראה הכל , מעבר לכך רסיסים מהפציעה נמצאים בגוף וכוויה בריאות ועוד מה יש כאן לעבוד עם רופא הרי הכל מופיע . שאלתי איך להסביר לילדים ואם כדאי ??? אני מטבעי אדם שלא אוהב שמרחמים עליו וגם שהייתי מאושפז בפציעה קודמת מס' חודשים אף אחד לא ידע , ובפציעה האחרונה הילדה שהייתה חיילת ראתה אותי בטלויזיה ואז דיווחה למחשפחה , בעסה כי ניסתי לגרש את הצלםשל ערוץ 2 בכניסה לחדר הניתוח ללא הצלחה תשובתך תודה דני

17/05/2003 | 11:13 | מאת: אלן

כן לא מבינים אותנו . מפחדים מתגובותינו הבלתי צפויות . אך כך אנחנו . מי שמעיר לי הערה אני אומר לו תוכל אותי כמו שאני בלי מלח . אני גם טעים כך . אני יודע שזה קשה לנו לשמוע את הערות הללו . גם לי . זה פוגע ומעליב . משפיל . אך הסביבה לא מסוגלת להבין . אתה פה בבית אף אחד פה לא יעיר לך הערות מעליבות כי אחרת הוא לא יהיה פה . אני פה מצאתי אנשים נפלאים שמסוגלים לקבל אותי כמו שאני ואני יודע להעריך את זה מאוד ומודה שיש פורום הזה . שהוא נותן מקום לתחושות , לרגשות שלי ולבעיות . מעלה את המודעות בחברה ומפסיק לתעתע את העיניין מתחת לשולחן . אל תמעיט בערכך . אני אוהב אות כמו שאתה . אלן

17/05/2003 | 11:13 | מאת: אלן

כן לא מבינים אותנו . מפחדים מתגובותינו הבלתי צפויות . אך כך אנחנו . מי שמעיר לי הערה אני אומר לו תוכל אותי כמו שאני בלי מלח . אני גם טעים כך . אני יודע שזה קשה לנו לשמוע את הערות הללו . גם לי . זה פוגע ומעליב . משפיל . אך הסביבה לא מסוגלת להבין . אתה פה בבית אף אחד פה לא יעיר לך הערות מעליבות כי אחרת הוא לא יהיה פה . אני פה מצאתי אנשים נפלאים שמסוגלים לקבל אותי כמו שאני ואני יודע להעריך את זה מאוד ומודה שיש פורום הזה . שהוא נותן מקום לתחושות , לרגשות שלי ולבעיות . מעלה את המודעות בחברה ומפסיק לתעתע את העיניין מתחת לשולחן . אל תמעיט בערכך . אני אוהב אות כמו שאתה . אלן

17/05/2003 | 22:50 | מאת: דן

לאלן שלום. תודה רבה גם אני רואה את האתר כמוך ותודה לדרור. זה לא קל . למשל לילדי הסברתי שאני מתחזה וכל מה שיש לי שהם ראו בניירת זה סתם כי עבדתי על הרופאים ושאת הכדורים אני לא לוקח . מה אגיד לך קשה עם כל הטיפולים והם רואים שאני לא בסדר הן בהתנהגות והן בתדירות הטיפולים , מעולם לא הייתי חולה , לכן אני מכחיש ומסתיר וממציא להם סיפורים על הבעיות הרפואיות שלי שכתוצאה מפציעה זו ה 3 במספר בפעילות מבצעית. הם מורכבות ומסובכות , והרופאים מנסים להקל עלי ככל שניתן , ומספר בעיות עדין לא הצליחו לאזן ולעצור . מאחר והייתי אדם חזק וספורטאי , אני מחזיק מעמד אבל זה קשה מאד . אשתי כבר לא מסוגלת , ואינה רוצה לדבר עם שום רופא מכל מי שפנה אליה ובצדק היא טוענת שאני כברלא יכול להשתנות ולחזור למה שהייתי לפני פציעה זו . הבעיות של הלם קרב הם הכי קשות , כל הפלש בקיים והסיוטים שבאים והעירנות לכל רחש הרופאים ראו שאני מסוגל בלילה לראות כל מה שזז סביבי תוך כדי שינה טענתם שאני מאוד דרוך ועירני אפילו במהלך השינה לכן אני כבר 3 שנים ישן לבד בחד"ב בילבלתי לך את המוח ביי דני

דני יקר, ראשית, אני שמח שהחלטת להופיע כאן בשמך, ושכעת יש אדם מאחורי הכינוי. עצוב לי לשמוע על הניתוק שלך ממשפחתך ומילדיך. לא קל לחיות כך. אני מקווה שבפורום שלנו, שבו תוכל לפגוש רבים אחרים במצב דומה, תוכל ללמוד גם מנסיונם של אחרים בשמירה על הקשר עם משפחותיהם. לצערי, לא ניתן לצרף צילומים לפורום שלנו. ישנם באינטרנט אתרים רבים בהם תוכל לשמור את הצילומים שלך (ב-MSN למשל). לאחר שתשמור את הצילומים באחד האתרים תוכל לשלוח לנו קישור, כדי שכולנו נוכל לראות אותם. אני מקווה, שכמו רבים אחרים, גם אתה תמצא בפורום שלנו בית חם, שבו תמיד תהיה רצוי. שלך, דרור

17/05/2003 | 17:13 | מאת: "אור

אני חושב שדני לא מיתכוון אם אפשר לשלוח מבחינה טכנית... אלא אם מותר לו בכלל לשלוח תמונות אם מישהו לא יפגע וכד או אם דרור מרשה וכד בקשר לבעיה הטכנית אם דרור יאשר נעזור לו...מה הבעיה?

17/05/2003 | 22:39 | מאת: דן

דרור תודה אתה צודק , אני מוצא כאן חברים שאפשר לדבר איתם סוף סוף לאחר נתק של 3 שנים כי רק עם חברי מצה"ל מהיחידה יכולתי לדבר ולצחוק וכעת יש עוד כמה . כמו כן , אני אשאל שאלות כמו שבעבר עשיתי תחת שם בדוי , אבל צריך ראש טוב והרגשה מתאימה . היום היה אצלי מפקד בכיר שהיה איתי שם בבית ,ישבנו וצחקנו קצת בגינה והשבוע הוא יקח אותי קצת לצבא . בנוסף לזכותם חברי מהיחידה שומרים איתי על קשר , נתנו לי נייד מאז הפציעה ורכב עם נהג בכל רגע שארצה . איני רוצה "במשהב"ט צריכים ללמוד מה זהיחס וקשרשל חברים שנלחמים ביחד". איני רוצה להטריד אותם מאחר וגם כך יש להם משימות קשות ומסוכנות, ומעדיף אני שיהיו עם משפחותיהםבזמנם הפנוי ולא איתי . אני מקווה שקצינת התגמולים , שאנו מפעילים עליה לחץ תאשר לי להיות בצבא ביחידה בעתיד , עם התיחבות להיות עם מלווים צמודים.לפי הוראת הרופאים המטפלים בי. תודה על האתר דני

מנהל פורום טראומה והלם-קרב