אלה הם חיינו בזמן האחרון
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
כשראיתי את ההודעות הבלתי נגמרות הללו, בהתחלה אמרתי, קורה, לא להתעצבן, קורה. יבואו וימחקו. אחר כך פתאום זה נראה לי כמו אנדרטה, מאחורי כל הודעה שכזאת מסתתר הלום קרב שנותר ללא מילים. עוד אחד חדש, ועוד אחד חדש, ועוד אחד חדש. וואחד השקעה. ורק עכשיו התאוששתי קצת מהפיצוץ של האיטריות, ארבעה בתים מכאן. כל הבית רעד, חלון נשבר, וככה נאלמתי חסר מילים ובפחד כמה ימים. עכשיו יותר רגוע. ויש לי אתר משלי. אתם מוזמנים. http://www.notes.co.il/yoram/
יורם יקר, זה עתה שבתי אל הפורום, ועדיין לא הספקתי לעבור על כל ההודעות (נראה שאעשה זאת רק מחר. היו תקופות קשות בחיי הפורום, בהן נאלצתי למחוק מתקפות רבות של הודעות ריקות או משוכפלות. לשמחתי, מי שעשה זאת אז הצטרף אל הפורום ותורם לו היום, אך מישהו אחר עושה זאת מסיבות הידועות רק לו. נדמה לי שאנו יכולים לראות בזה סימני פיסוק, או נשימה, ולהמשיך כרגיל. הדימוי של אנדרטות קצת קשה, אבל אני משער שהוא מבטא את מה שאתה מרגיש כאן. הצצתי לרגע באתר שלך, שנראה מעניין במיוחד, ואכנס לקרוא בו מאוחר יותר. לילה טוב, דרור
תודה. האנדרטאות ככה קפצו לי, אני מאוד שמח להיות כאן. ונכון, סימני פיסוק, נשימה, ונמשיך בהחלט כרגיל. שיהיה לך גם לילה טוב.
איזה אטריות? ובכלל מתי אתה בסביבה?? ונקפוץ לבקר באתר סחטיין
הפיצוץ של הגז באבן גבירול, כאן קרוב. מסעדה שהיתה טובה באיטריות. השתגעתי לגמרי, הדלתות בבית זזו, החלון נשבר. אבל הלב, אור, הלב. וההדף נכנס לתוך הדירה, מדהים. ותכתוב לי למייל את הטלפון, אולי סופשבוע אני באיזור.
סחטיין על האתר וואלה לא ידעתי אתה..כזה אינטלקטואל ואינטליגנט!! איך אומרת הזקינה מחב החשמל? סחטיין עליקום