יזכור
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
כן חברים למרות אוירת החג הקרבה היום תאריך לועזי בשנת 5.6.82 יום נפילתם של חברי רמי פסח וג'ק מרציאנו החברים נפלו בחניון לילה בפאתי העיר צידון ת.נ.צ.ב.ה
יהיה זיכרם ברוך . אחי היקר . אלן
הבעיה כאן היא לא הזכרון בעלמא, אלא העובדה שהזכרון הזה משתק את החיים שלו. גם הוא נשאר תקוע שם, איתם.
אחי משתתף בצערךוצער המשפחות מכל הלב , במלוא הכנות והכאב. " לצערי הרב מחמת עברי בצה"ל " אין לי רגשות בכלל , אבל אני מבין את הכאב הרב שבאובדן לוחם וחבר. "גם לי היו כאלה ", והייתי מוכן להתחלף איתם.. סליחה דני
אולי הגיע הזמן יהודה אחרי עשרים שנה לתת להם לנוח, ותפסיק להפוך לשלוחה שלך "יזכור"? למי זה עוזר? להם בטח לא, ולך על אחת כמה לכמה שלא. אז מה דעתך?
לרוז שבוע טוב מאחר וההודעה שלך הגיעה גם אלי לדוא"ל ,אענה לך במחילה ממך את לא צודקת , ואני מבין את איש הגשם במעשיו. דבר חשוב ויקר הוא עושה , עליך לדעת מבלי לפגוע בכבודך , אנשים אילו חיים איתנו כל הזמן ביום ובלילה , וגם שאנו עם האישה לבד בחדר ולכן תביני אותו. גם לי בעיה כזו ואני מודע לה , והייתי מוכן להיות איתם למרות שאני בעל משפחה , המשפחה נהרסת בגלל המצב ועוד בעיות שלא אפרט בפורום. מעבר לכך שאיבדתי את כל הרגשות לגבי המתים/והחיים, וכפי שאשתי וילדי מגדירים זאת "אתה קר קקרח ולא איתנו," נכון הם צודקים ואני יודע . לכן החיים שלנו הם איתם כל הזמן . דני