לדרור והחברים היקרים (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

14/07/2003 | 22:50 | מאת: דן

לדרור והחברים היקרים שלום חזרתי אספר לכם בקצרה מה קרה . בכל חודש אני מקבל כדורים עד ה 15 של אותו החודש ממשהב"ט , מדובר בכ 16 סוגים שונים . בחודש יוני לא קיבלתי את הכדורים ממשהב"טה בייתה , ולמרות כל הפניות בכתב ובטלפון לא קיבלתי . הייתי מספר ימים ללא כדורים ומידי פעם קיבלתי כדורים מרופאים (דוגמיות ) כתוצאה מכך שתיתי המון שתיה חריפה עם הכדורים והייתי מספר ימים מחוץ לבית . אתמול החלטתי , שאני הולך למשהב"ט עם פח נפט ואם לא יתנו לי את הכדורים במקום אני מצית את עצמי , מחוץ לאגף השיקום . על מנת שלא יאשימו את השומרים שהצלחתי להיכנס עם דלק ללשכת השיקום . איני כועס על אף אחד אבל היה לי חודש מאד קשה מאז ה 15.6 ועד היום .(אני חייל עם 3 פציעות מבצעיות וראיתי מוות מול העינים עשרות פעמים , היום אני רוצה זאת לעצמי , איני פוחד מכלום וכל שאני אומר אני מקיים) . שלחתי לאלן מכתב וביקשתי ממנו שלא יפרסם , ורק יודה לכם במפגש זכרון בשמי . השינוי היה , כנראה מהקדוש ברוך הוא , היום בשעה 07:40 צילצל אלי הנייד ( הייתי בבי"ח ביטפולים משעה 07:00 , ועל הקו הייתה המזכירה של משהב"ט ( אישה דתיה נשמה טובה שמטפלת בי , באופן אישי למרות שאני לא שייך אליה ) וביקשה שאגיע דחוף אליה ללשכה . שם סידרה לי מבלי שאדבר את כל מרשמי הכדורים , תוך יום אקבל הכל . באופן כללי היו המון בעיות החודש איתם אבל מפקדים מהצבא התערבו עד דרגים בכירים מאד ובכל סודר . האמת ,שקשה לי מאד , ומידי פעם עולות מחשבות לסיים את החיים אין לי כוח יותר להמשיך כל דבר מפר את שיווי המשקל הנפשי , איני אלים אבל יותר ויותר פעמים אני רץ לגבול הצפון מתצפת על סיורים שעוברים ומכין תוכנית להגיע לבית שלי במוצב מסויים מעבר לגבול אני מקווה שאצליח להמשיך איתכם תודה לכולכם , אתם ממש אחים כעת המצב טוב ואני מחכה למחר לכדורים אני אנסה היום לא לשתות כלום ולהתאפק , מחר אני שוב בי"ח בטיפולים. מאחל לכם בריאות , ושלא תגיעו למצבי . דני

לקריאה נוספת והעמקה
14/07/2003 | 23:01 | מאת: יוז'י

דני חדל שטויות תוציא לך מהראש התאבדויות ושאר מיניי בבלט. כדור יותר כדור פחות לא שווה את החיים. קח לך שעה שב על כורסא בסלון אל תדבר אם אף אחד ורק תסתקל אליהם (על המשפחה) ותבין בשביל מה אתה חי, כי כל השאר שטויות. אוהב אותך אחי יוז'י

14/07/2003 | 23:43 | מאת: דן

יוז'י חבר יקר איני יודע מה עבר עליך ואיני חס וחלילה לא מזלזל ואו משוויץ יש לי בעיה אני ראוה את חברי המתים קוראים לי אין לי ענין במשפחה וכבר מעל 3 שנים נמצבא בחד"ב לבד עם נתק מוחלט מהמשפחה . כמו כן כל הזמן משהו פנימי דוחף אותי להגיע למקומות שהייתי שם תחת אש למחבלים ,גם אני עברתי תעסוקה בשטחים אבל כאן כנארה שהתקופה הארוכה ושייתי תחת אש והסיכון חיים היום ימיי בבמשך חודשים עשו את שלהם אני רואה אנשי מד"ל קרועים וחיילים מתים ונוזל שנשפך נשאה לי כדם שזורם ונספג באדמה אני מסוגל לזהוות בבירור כל מפלס במוצב ולזכור כל חור בבטון כוצה מפגיעה ועוד דברים אילו כל היום ובעיקר בליהל , כל רעש משגע אותי ושיש תנועעה באויר אני כבר כמו ראדר מחפש ומצצפת אחרי התנועה של המסוק ואוא האויורן , זה לא פשוט . כל הבדיקות במעבדת השינה מראות הפרעות קשות מאד בשינה ובשעון הביולוגי אתה צריך להבין , עברתי אני חושב הכל בחיים וקיבלתי את החחיים מספר פעמים במתנה , אני חושב שדי אין לי כוח יותר , כמובן שאני מנסה להמשיך אבל זה למראית עין , האתר הזה נותן לי כוח ועוד מספר אנשים מבי"ח שלא עוזבים אותי , וכן מהצבא אבל איזה חיים אלו הם ואיך הם נראים לך ? אני היום מעמסה בלי תועלת , לי נמאס כבר אין שינוי במצבי . אני אנסה לתהמודד אבל קשה לי מאד , אם היה לי כסף הייתי מצטרף לקבוצת התמיכה למרות טיפול פסיכולוגי פסיכיארי ועוד .כעת מצבי לא מאפשר לי איני יודע מה להגדי , חלק רוצה לסיים את החיים ולעבור לחברים שנהרגו , וחלק לא מענין אותו מה הלאה ורק ממשיך בשיגרת הטיפולים עד מתי ומחכה למלחמה או ארוע כל שהוא עם מחבלים???.. אין זה איום אבל כך אני מרגיש למרות שאני מנסה להשתקם בכל מיני דרכים ולעבוד קצת סיפרתי לך באופן חלקי כי הבעיה יותר מורכבת תהיה בריא אחי דני

14/07/2003 | 23:38 | מאת: אלן

ערב טוב דן , אני שמח ששבסוף נתנו לך טיפול . אני מאוד מקווה שלא יטרטרו עוד אדם בגלל כדורים . זה פשוט מקומם . אוהב אותך אחי . אלן

14/07/2003 | 23:38 | מאת: אלן

ערב טוב דן , אני שמח ששבסוף נתנו לך טיפול . אני מאוד מקווה שלא יטרטרו עוד אדם בגלל כדורים . זה פשוט מקומם . אוהב אותך אחי . אלן

שלום דני, אכן, עוברים עליך ימים קשים, ולא קל להתמודד עם התלות בפקידים ובאדמיניסטרציה. את הפורום הזה הקמנו כדי לאפשר תמיכה הדדית, שתסייע לכל מי שנמצא במצבך להתמודד עם קשיי היום-יום. אני שמח שמצאת פתרון למצוקה, ומקווה שתוותר על הצורך לאיים בהתאבדות. רבים בפורום סובלים מבעיות דומות, אבל האיום בהתאבדות יוצר אצלנו חרדה גדולה. יום נעים, דרור

18/07/2003 | 21:46 | מאת: דן

דרור שלום הבנתי ומצטער לא אכתוב זאת יותר לצערי אני אומר תמיד מה שאני מרגיש ולא חשבתי כך , כאשר אני לא מרגיש טוב אבל אתה צודק , מתי שלא ארגיש טוב לא אכתוב על מנת לא לכתוב דברי כאילו תודה דני

16/07/2003 | 11:50 | מאת: א.ב.צ.

שלום לך דני. אני חושב שהמצב קשה כשלא מצליחים לראות אופציות נוספות. אני יודע שגם להתאבד זו אופציה . אבל באופציה הזו אנו משאירים אנשים שחשובים לנו, כאן, ולבד. אני חושב שיש דרכים נוספות. כתבתי לך מייל, ואשמח אם תוכל להתייחס אליו. א.ב.צ.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב