חוות דעת
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בעלי הוכר לאחר מלחמה רבה כנכה מלחמת כיפור הלום קרב וקבל אחוז נמוך כרגע מחכים לעירעור רציתי לשאול מי יודע כשנקלעים למצב הזה וכרגע הוא נמצא בירדה נפשית חזקה ובחוסר תיפקוד איך ממשיכים הלאה גם מבחינה כלכלית כשעדיין לא קיבלנו את האחוזים המגעים האם ביטוח לאומי מכיר בנו או מישהו כיוון שהוא עצמאי ואי אפשר כרגע להפעיל את העסק כיון שהוא האיש מקצוע בעסק ואני משמשת שם יותר כפסיכולוגית צמודה שמעודדת להמשיך הלאה כל מי שיוכל לעזור לי באינפורמציה אני אשמח כיוון שפעם ראשונה אני נשואה +3ילדים בעלי סובל מהלם קרב ממלחמת יום כיפור הוא נלחם כטנקיסט בצליחת התעלה התגובות פרצו החוצה במלחמת שלום הגליל כרגע מנהלים מלחמה עם משרד הביטחון על מנת לעלות את האחוזים היתי מעונינת לדבר עם נשים של הלומי קרב איך הם התמודדו ולקבל קצת טיפים וכלים לחיים בכלל כיון שעד היום כמעט ולא שיתפתי אף אחד במה אני עוברת ועל ההתמודדות אך מאחר וכרגע אני קורסת מבחינה כלכלית וגם נפשית כמו שאומרים אין בררה צריך להוריד את המסכה כנסת לפורום וחושפת את מצבי בכלל
עמותת משפחות נכי צה"ל נפגעי הלם קרב הטלפון של העמותה - 049930919 צביקה
בוקר סופי , התהליך עשוי להיות עדיין ארוך . אך בסוף אתם תנצחו . בזמן המתנה עד לקבלה התייחסות ממשרד הביטחון חל ירידה בתיפקוד . את זה אני רואה עליי אני כבר שבע שנים במאבק מולם . אסור להרים ידיים זה מה שהם מעוניינים . המון סבלנות ואורח רוח . בידידות אלן
סופי שלום סיפורי דומה לשלך, רק לפני 5 שנים פנה בעלי לאחר שהמצב שלנו היה בלתי נסבל לקבלת עזרה- בועדה קיבל בתחילה 30% ולאחר ערעור העלו לו ל- 50% . אשמח לעזור בכל שאוכל- כתבי לי בבקשה לדוא"ל : [email protected] .
סופי יקרה, אכן, דרוש אומץ רב להיחשף ולספר את הדברים שכתבת לנו כאן. אני משער שדרוש אומץ רב יותר כדי להתמודד עם הקושי היומיומי שבחיים עם הלום-קרב. לא קל לקבל את ההכרה של משרד הביטחון בנכות, ובמיוחד כאשר מדובר בהלם-קרב. נדמה לי שהעובדה שבעלך מוכר כנכה צה"ל תקל עליכם את המשך הטיפול. האם אתם נעזרים בעורך-דין שפועל למענכם במשרד הביטחון? כדאי מאוד שאיש מקצוע ייעץ לכם בתהליך זה. אני מקווה שתמשיכי להשתתף בפורום שלנו. תוכלי, בוודאי, להיעזר בנסיונם של אחרים במגע עם משרד הביטחון. לעתים הפורום הזה סוער וקשה, אבל אני מאמין שאם תישארי אתנו תוכלי תמיד למצוא כאן גם תמיכה והקשבה. שלך, דרור