הלום קרב - PTSD

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

03/11/2003 | 20:55 | מאת: שוקי

אושפזתי בבית חולים בגלל לחץ דם גבוה 100/200 ופסיכיאטרית מומחית שבאה לבדוק אותי כתבה במכתב השחרור: יש סיפור של תסמונת PTSD לאחר מלחמת יום כיפור ובשנה האחרונה יש החמרה והתלקחות מחודשת של מצבו, סיוטים, הפרעות שינה, מצב חרדה. יש לציין שאני מקבל תרופה נגד דיכאון וחרדה שעזרה לי מאד. מבקש לדעת איך להתמשיך הלאה כדי לקבל טיפול פסיכולוגי שאיני מקבל כי אני מובטל ואין לי תקציב לפסיכולוג ואיך נלחמים בגבורה נגד מחלקת השיקום של משרד הבטחון ששם כולם חושבים שאני ואחרים מתחזים ובגלל חוסר תקציב אני סובל כבר כמעט 30 שנה ופגעתי באישתי וילדי בגלל מצבי הגרוע שניגרם ע"י שני מפקדים, אוגדונר ומח"ט שהודחו מתפקידם בגלל ש-30 מחברי נהרגו רבים נפצעו ובקרב זה קיבלו 7 לוחמים צל"שים כולל אחד מהם את העיטור הגבוה ביותר-גיבור ישראל. אגב, אני נלחמתי בלי נעליים כי אני נועל מספר 50 ואין מספר כזב ושכפ"צ גם לא קיבלתי כי אני "גדול" 192 ס"מ ואיך לדעתכם אני מרגיש היום שנהרג חייל בגלל חוסר בשכפ"צ קרמי. אני קורא מפה לרמטכ"ל ושר הבטחון ומנכ"ל משרד הבטחון להתפטר מתפקידם בגללל אגף השיקום ובגלל שאינם מספקים את הציוד הנדרש ללוחמים בקו הקדמי אחרי ש-30 שנה לא נראה שהשתנה משהו.

לקריאה נוספת והעמקה
03/11/2003 | 23:38 | מאת: "אור

צודק.... 192סמ?? תביא כמה סמ תיהיה נחמד

04/11/2003 | 00:02 | מאת: צVקa קומA

לשוקי שלום אני מציע לך לפנות לרופא המחוזי בלשכת השיקום הקרובה למקום מגוריך אני מאמין שתקבל שם את היחס הטוב ביותר האפשרי - מנסיון תוכל לקבל מהמערכת סיוע - עוד לפני שתוכר כנכה, ובמיוחד סיוע, טיפול וסעד נפשי נלחמנו מספיק עכשיו הזמן לטפל בעצמנו ובבני משפחתנו בהצלחה צביקה

04/11/2003 | 05:32 | מאת: צVקa קומA

http://www.agaf-hashikum.co.il/article.php?sid=223&mode=&order=0 בהתחלה חשבתי לכתוב כתבה על כל התלאות שעובר נכה בכניסתו לאגף השיקום. הרעיון המקורי היה לפני חצי שנה. ככל שהזמן עבר קיבלתי פרספקטיבה שונה ויותר מקלה על הנושא. נכון, הדרך אף פעם לא קלה אבל בגלל הקשיים הרבים שעברנו אנחנו תמיד יוצאים מנקודת ההנחה שמגיע לנו יחס יותר טוב. אבל עכשיו אני מבין, שאגף השיקום עזר לי להגיע להבנה ששיקום זה משהו שאתה צריך לעשות בתוך עצמך. בגישת החיים. להגיע למסקנה שאם תתחיל לעזור לעצמך אז אחרים יעזרו לך. כתף ימין נהייתה כבדה לפתע והבחור שדומה לי רק לובש חלוק לבן, נבל בידו והילה עגולה מעל ראשו הביט בי ולחש באוזני "נכון שאנחנו מרגישים יותר טוב ?" הבטתי בחזרה והנהנתי. "טוב, עכשיו בוא נראה איך אנחנו מוציאים מהחולרות האלו רכב רפואי ..." חייכתי אליו ונכנסתי לאגף השיקום בפעם המי יודע מה ...

04/11/2003 | 11:14 | מאת: לוחם הצדק -חודל

חיב לאמר דעתי לגבי הנושא של השכפצים. אז ככה קודם כל הכל ענין של הקצאה מה שנקרא בצבא יש יחידות וזה לא סוד שאין להם הקצאה לגיפים ממוגניםאפילו בגלל שההקצאה לא באה אליהם או שעוברת למליון ואחד מקומות אחרים ולא אתן רשימה שלהקצאות מבוזבזות באיוולת. לגבי הקרמי אז ככה לא בטוח במאה אחוז ביעילותו מעבר לזה בלחימה עצמה השכפץ וכל שכפץ רק מפריע אישית את שלי זרקתי באמצע כי זה רק הכביד עלי וגרם נזק יותר מתועלת לדעתי זה יעיל לבעלי סיכון למרכז מאסה בלבד כלומר לחיילים ברווזים כמו החברה שהורידו בסיור הרגלי האדיוטי .לגבי שלב לחימה לא הייתי נעזר בזב אישית הייתי זורק ומעדיף לעבוד קל זריז מאשר יעני מוגן וראינו שזה לא מאה אחוז. אל תיבנו על השכפצים לא על הקרמים ולא נעליים גם טנק נדפק והמיגון זה רק מרכיב קטן מהקרב

04/11/2003 | 11:47 | מאת: לוחם הצדק-חודל

שוקי סליחה על השאלה אבל לא הבנתי וזה מטריד אותי קצת איך לחמת בלי נעליים? זה משגע אותי.אתה רציני? לחמת בלי נעליים????????

04/11/2003 | 12:15 | מאת: איש הגשם

נעלים לא נורא היו נעלים לי לפחות אומנם קרועות אבל היו הבעיה היתה היתה אם אוכל אוכל לא היה ומזל שחצינו את התעלה יחסית מהר כך לפחות אכלנו תירס חי אבל היה מה זה טעים

04/11/2003 | 12:15 | מאת: איש הגשם

נעלים לא נורא היו נעלים לי לפחות אומנם קרועות אבל היו הבעיה היתה היתה עם אוכל אוכל לא היה ומזל שחצינו את התעלה יחסית מהר כך לפחות אכלנו תירס חי אבל היה מה זה טעים

06/11/2003 | 19:58 | מאת: שוקי

לא להאמין אבל נלחמתי עם קפקפים שכולם הולכים לים ורק אחרי קבילה לנציב הקבילות סיפקו לי נעלייים בהזמנה מאותו הסנדלר של צה"ל שמכין נעליים לרמטכ"ל וכל המטה הכללי וזה נראה לי אז לא נכון כי כמו שהחיילים הרגילים מקבלים נעליים מוכנות לפי המספר שלהם כך נראה לי צריכים לנהוג גם כל הקצינים הבכירים. שאתה נועל מספר 50 או אז 48 יש לצה"ל בעיה ועד שאתה לא פונה לנציב הקבילות הם לא פותרים את הבעיה במצחיקה הזו. תהייה בטוח שאם יש חייל עם מספר 50 בסיירת מטכ"ל או בשייטת 13 או ביחידה מובחרת אחרת דואגים לו לנעליים ושאר הציוד כולל שכפ"ץ קרמי מבלי שידרש לפנוצת לנציב הקבילות וזה מאד עצוב.

04/11/2003 | 18:12 | מאת: אלן

אני סובל מהלם-קרב כי עמדתי במהומה של עצירים .עמדתי מול מהומה בלי קסדה , מגן ,בלי אלה ובלי גאז מדמיע ללא כל הכשרה . בגלל זה אני סובל עד היום מהלם-קרב . כנראה שאין חדש תחת השמש . ולצערי הרב מה שהיה זה מהשיהיה . החיילים ימשיכו להיות מופקרים לנפש . בידידות אלן

07/11/2003 | 21:01 | מאת: ע.ר.ן

אלן שלום. אם הבינותי נכונה את דבריך אתה כותב על מהומות שהיו במתקן כליאה אשר בהם התפרעו העצירים, ואתה כחייל נשארת ללא מיגון ראוי. בתוךמתקני הכליאה בצהל חל איסור לנוע עם נשק ,גם אלה נכללת בקטגוריה ,וזאת על מנת למנוע אפשרות של חטיפה ושימוש בהם בעת פרוץ מהומות מהסוג שחווית. קשה לעמוד מול המון זועם,מפחיד ומסוכן , המראה קשה ומפחיד הסכנה היא גבוהה. ניצלת ,אפשר לאמר בנס ממש. האם התקבלה התראה כלשהי לפני פרוץ המהומות? האם המהומות פרצו על רקע מסויים,כך שבדיעבד יכולתם להיות ערוכים? האם הארוע תוחקר כהלכה לפי דעתך? האם הממונים או מי מהם נתן את הדין? בידידות,ע.ר.נ.

05/11/2003 | 13:30 | מאת: לי

לא הסתדר לך עם השם שנתתי לך?

שלום שוקי, אני משער שדברים רבים השתנו בשלושים השנים האחרונות, אך לצערי היחס לצרכי החיילים ולנפגעים לא השתנה. אני זוכר איך רעבנו לאוכל בימי המלחמה, ואיך במובלעת הסורית הסתובבנו רטובים וחולים במשך חודשים ארוכים, ללא נעליים יבשות או בגדים להחלפה. כפי שתשמע גם ממשתתפים אחרים בפורום הזה, הדרך להכרה בפוסט-טראומה על-ידי משרד הביטחון היא ארוכה וקשה, וכדאי מאוד להיעזר בעורך-דין המתמחה בנושא זה. אתה מוזמן להישאר אתנו ולקבל כאן את תמיכת החברים בימים הקשים שאתה עובר. שבת שלום, דרור

07/11/2003 | 22:31 | מאת: ע.ר.ן

ד"ר גרין שלום אינני יודע אם תשובתך סיפקה את שוקי,ועל כך הוא יחליט. כאורח כאן שהוזמן בכל זאת לפורום מפקפק אני בכוונותיך וביכולתיך לנהל את הפורום. לאחר שעברתי על תמלילי השיחות בפורום, ניטעה בי הרגשה לא נעימה לגבי אופן הניהול והיחס שאתה מגלה כלפי המשתתפים בפורום. בהיבט המקצועי לא אומר את דעתי מאחר ואיני עוסק בתחום הטפולי ,אך כמי שקרא את תמלילי השיחות בינך לבין המשתתפים בפורום חשתי באי נוחות מסויימת. אודה לך אם תתיחס לדבריי. תודה.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב