בעיות זיכרון
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום חברים ביום שישי האחרון ראתי תוכנית בטלויזיה בשם משהוא מטפל בך ? התוכנית כולה עסקה בבעיות זיכרון . שכחתי מה רצתי להגיד אהההה הציגו בתוכנית בחור שניפצע בראש מעוצמת המכה הוא לא זוכר כלום . הוא כותב כול דבר בבוקר הוא כותב ,בוקר טוב לצחצח שיניים . לשתוף פנים. לסדר את החדר לאחר מכן הוא מאכיל את הסוסים בחווה לפי סדר מסיום , אם הוא יצא עם בחורה הוא חיב לכתוב כל פרט כדיי לזכור את הבחורה . קשה קשה מאד
הייתי מוכן לתת הכל שימחקו לי את הזיכרון בעצם לא הכל רק את החלק החרא ואם אי אפשר אז שימחקו הכל ואתחיל מהתחלה אבל עם שכל לא ראש מחוק דפוק היה מתאים לי. אבל האיש בטח סובל . ככה זה. לאחד זה הסיוט של החיים ולשני זה נראה החלום המתוק.
מה עושים עם בנאדם שהתיאש מהמערכת מהכל לא מאמין בכלום לא מוכן לקבל שום סיוע בנושא הכאוב סובל 30 שנה וכרגע התחרפן הסתבך ונמצא במצקוה מטומטמת ומיותרת למי יש רעיון איך לדחוף אותו להמשיך בטיפול ובקרב???? תודה.
הלוואי והייתי שוכח את מה שאני זוכר וזוכר את מה שאני שוכח
אר פי ג'י יקר, אתה כותב על תוכנית טלוויזיה שראית, ובה בחור שנפצע בראשו ואיבד את הזיכרון. מתוך הדברים לא קשה לחוש שאתה כותב גם על עצמך (בהומור אתה כותב: "שכחתי מה רציתי להגיד אהההה"). אולי תספר מעט על עצמך? האם איבדת את הזיכרון? איך נפגעת? מתי? איפה? בספר "האיש שחשב שאשתו היא כובע" מספר אוליבר סאקס על הימאי האבוד, שאיבד את זכרונו עשרות שנים לפני הפגישה. זהו אדם חביב שאינו מסוגל לזכור את ההווה (תסמונת קורסאקוב), והוא מייד שוכח את מה שקורה לו. הוא מתיידד עם הרופא המטפל בו, אך כשהוא פוגש אותו שוב הוא שואל אותו מי הוא. קשה מאוד לשמור על חיים של משמעות ללא הזיכרון שלנו, אבל למרות זאת יש בכל אחד מאתנו משהו חזק עוד יותר. אצל המלח האבוד זה היה הרגש הדתי, האסתטי. אשמח אם תספר לנו משהו על עצמך, ועל הדרך שבה אתה מתייחס לאיבוד הזיכרון. שבת שלום, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
