חדשות טובות
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
דיברתי היום עם החבר שלי שעבר הלם-קרב . אתרתי אותו בעזרת האינטרנט. הייתי מאוד מרוגש, הבנתי שהכעס והחשבון שיש לו איתי לא ניסגר . הוא עדיין האשים אותי בכל הצרות והבעיות שקרו לו ,שהוא נפגע בצבא ,שהוא הצליח בחיים . אך כל זה לא נכון ונבע מדימיונו . הסברתי לו מה עבר עליי בכל השנים שדיברתי איתו . אחרי כל -כך הרבה שנים הכעס עליי לא עבר . אך השיחה איתו נתן לי המון כוח ונתן לי להבין שלא הייתי אשם בניתוק שהיה בינינו . הוא לא חיפש לחדש את הקשר ונאמר שלרעיון הזה הוא הביע עויינות גלויה. אני חש שמשא כבד ירד ממני . צביקה אני מודה לך על -כך שנתת לי אומץ ליצור קשר מחודש איתו ולהבין שאינני אשם במה שקרה לו. אני מודה לך . אלן
זה דבר חשוב לסגור קצוות, לפעמים הסגירה יפה, לפעמים קצת פחות,נכון שעדיף לסגור יפה, אבל אם אין ברירה, לוקחים את מה שיש. קצוות סגורים לא נפרמים, ומסבכים את החיים. את הדבר הזה למדתי בעבודתי, ולמדתי כמה זה נכון גם בחיים.
חזרתי מהעבודה עדי
רוז הכל נכון אבל ישנם בדים שניתן לצרוב את קצוותיהם כדי שלא יפרמו - לא כך החיים לדעתי צביקה
אני מאושר אני גאה בך בהצלחה בהמשך הדרך צביקה נ.ב איך איתרת אותו - למד אותי בבקשה
או זה היה יחסית די פשוט .אני נכנסתי באתר של המודיעין 144 באינטרנט ורשמתי את הקוד 00 שזה קוד שנותן את כל המינויים בעלי אותו שם בכל הארץ והתקשרתי ל- 5 האנשים בעלי אותו שם וכך הגעתי אליו. אך צריך לומר שחשתי הקלה והפגנתי אומץ רב לדעתי ועל כך אני חש סיפוק רב ובלי העידוד שלך צביקה לא הייתי עושה כלום .תודה לך
אלן יקר, אני זוכר איך סיפרת, לראשונה, על החבר שלך, ועל רגשות האשם, ועל החשש שלך להתקשר אליו. אני שמח שבעקבות העידוד של צביקה הצלחת להתקשר אליו, ובכך להבין אחרת את מה שקרה, ולשחרר את המועקה, ואת המטען הזה שגררת אחריך. הדרך שבה עשית זאת, שדרשה כוחות נפש לא מעטים, והרבה אומץ, וגם היכולת שלך לעמוד מול התגובה הקשה שלו, מעוררים הרבה הערכה. אני שמח שכולנו יכולנו להיות עדים לתהליך הזה, ואולי גם אנחנו נוכל ללמוד משהו מן ההתנסות שלך. דרור