פיצול כוחות
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אתמול נפתח פורום 'נפגעי טראומה לאומית' של נט"ל, ולאחר שבירכתי את מקימיו קיבלתי מספר תגובות ממשתתפי הפורום שלנו בנוגע לשיתוף פעולה. אני חושב שיש חשיבות בפתיחת פורום כללי העוסק בטראומה על רקע לאומי, ואנחנו הרי איננו מתחרים באף אחד, למרות שאנחנו עוסקים באותו התחום. בעקבות פניה מנט"ל, הצעתי להם שיתוף פעולה גם בניהול הפורום שלנו, אך הם החליטו שיש להם דרך שונה לניהול פורומים. במידה מסוימת, הפורום שלנו הפך להיות ביתם של משתתפיו. זוהי קהילה של משתתפים, ולא פורום שאלות ותשובות, כמו הפורומים האחרים ב'דוקטורס'. בנייתה של קהילה כזו, ואיזון הכוחות המשתתפים בה, אינו קל, ודורש גם ממני שעות רבות מדי יום. אני מקווה שבעתיד נצליח לשתף פעולה עם גופים כדוגמת נט"ל, כדי להקל על ניהול הפורום, וגם כדי לגייס תקציב להקמת קבוצות תמיכה מקצועיות לנפגעי הלם-קרב ולמשפחות נפגעי טראומה. אני מזמין את המשתתפים, וגם גורמים אחרים העוסקים בטראומה, לשתף פעולה בחשיפת נושא הטראומה והעלאתו לדיון ציבורי. ובוקר טוב לכולם, דרור
מה חסר פה? למה לרעות בשדות זרים? ומכיון ש גם הם לא רוצים, אז נרגעתי.
רוז יקרה, אל תדאגי. אף אחד לא עוזב את הפורום שלנו. לא חסר כאן כלום, אבל מטרתו של הפורום היא להוציא לאור את הנושא החסוי של טראומה והלם-קרב, וכל שיתוף-פעולה הוא פעולה ברוכה. לכן חבל שהגופים הפועלים בתחום זה מתפצלים ואינם פועלים ביחד לחיזוק המטרה. אבל זוהי תופעה ישראלית מוכרת, של הקמת גופים רעיוניים או חברתיים או פוליטיים, ופיצולם לקבוצות קטנות יותר. בדרך-כלל זה קורה כאשר המטרה המשותפת נשכחת, ועצם הארגון הופך להיות מטרת קיומו. אני מאמין שהנושא שלנו חשוב יותר מהבדלי הגישות, ומקווה שבעתיד כל הגופים בתחום זה ישתפו פעולה. כאמור, 'הלם-קרב' וטראומה אינם מאפיינים יחודיים של קבוצות קטנות באוכלוסיה, אלא מכנה משותף לרוב אזרחי המדינה. התייחסות אחרת לנושא זה עשויה להשפיע על התרבות כולה, ולמנוע את המתחים העתידיים, המאיימים לפורר אותה. אני מאמין שאנחנו פותחים כאן פתח לרוח גדולה של שינוי, ולמרות התמימות יש גם לרעיונות כאלו מקום. דרור
דרור בוקר טוב נכון שאני לא משתתפת הרבה בפורום אבל מדי פעם אני מתעדכנת בקריאה. אנו נציגות עמותת משפחות נפגעי הלם קרב פועלות היום למען הגברת המודעות הציבורית לנושא הלם קרב תוצאותיו והשלכותיו על המשפחות בפרט ועל החברה בכלל. בימים אלה אנו מתכוונות לפתוח קבוצות תמיכה לנשים ובנות זוג של נפגעי הלם קרב באזור חיפה ,המרכז, והדרום ונשמח לכל עזרה שתתקבל בארגון הנושא. כאשר הכוונה היא מציאת מקומות שבהם נוכל להתכנס לפחות בהתחלה פעם בשבועיים, אנשים שיוכלו לרכז את הקבוצות, כאשר אנשים אלה יבואו מתוך הקבוצות עצמם. אני פונה אליך ולכל באי הפורום כל מי שיכול לעזור בנושא זה יכול להתקשר טלפונית לטל' 04-9930919 לפירחה. כל רעיון התקבל בשמחה שוש
אני בתוך אדם שנפגע מהלם-קרב מברך אותכם על יוזמתכם . אך כדי לחשוב גם על נושא חוץ מקבוצות תמיכה . דבר חשוב לשעצמו. משפחתי קורעת תחת הנטל הכספי . קיימים הרבה אנשים פגועי-הלם -קרב שאין להם כוחות להילחם נגד הממסד . אני זוכה לעזרה משפטית חינם מחבר טוב שלי שהוא עו"ד . הזכויות של נפגעי -הלם קרב לא ידועות . אני לא זכיתי עד היום לשום טיפול ממשרד הביטחון . אני בר -מזל ומצליח לפטור את הבעיות שלי עם משרד הביטחון ואפילו לא עזרה משפטית .ההורים שלי ממנו לי טיפול פרטי בעזרת הלוואות . . אך רבים הנפגעים שמתייאשים באמצע הדרך . הסטיגמה שלהם זוכים נפגעי-הלם קרב פוגעים בריפוי שלהם . אני נאלצתי להפסיק את הלימודים שלי בארכיאולוגיה באונ' תל -אביב כי לא רצו לתת לי את הזמן הדרוש לגמור אותם . חוסר הבנה הוא מוחלט .כשעשיתי קורס מחשבים בסיוון אשדוד בנושא מבוא לתיכנות ,אמרתי למנהלת שעברתי הלם-קרב לכן קשה לי להתרכז והיא העיזה להגיד לי שבחיים לא אצליח . אחרי שנכשלתי במבחן של הקורס היא אמרה לי שאני פוגע בשמו הטוב של סיוון מחשבים . היא אישה רעה וחסרת רצון לבין . רק דאגה לאינטרס הצר שלה . אמרתי לה שהרבה תלמידים אצלה נכשלים ולא פוגעים בשמו של המכללה סיוון . הלכתי פגוע . כדאי לחשוב על כל הבעיות הללו . אני יודע שרומא לא ניבנת ביום אחד . עלו והצליחו אלן
הכל טוב ויפה אבל אולי כדאי לחשוב על סוג של הגירה ממקום של דוקטורס והרי אנחנו לא חולים אנחנו קטועי נפש ולא חולים צביקה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
