שיתוק

מאז תחילת המאורעות, אני פוחדת לצאת למקומות ציבוריים, אוטובוסים שוק וקניונים הם מחוץ לתחום. שלא לדבר על מצב הרוח, אני ישנה בקושי 3 שעות בלילה, ובכל פעם שקורה משהו חדש , המצב מחמיר, מה אפשר לעשות? נמאס לי לשבת בבית ונמאס לי לשמוע חדשות אבל אני מרגישה חסרת אונים. אני יודעת שהתגובה שלי מוגזמת , אבל לא יודעת איך לצאת מזה.

אין לך מה לדאוג אנחנו לא נמצאים במצב של מלחמת קיום, אפילו לא קרוב לזה... הדבר היחיד שאפשר לעשות כעת זה לקוות שברק לא יסכים לריבונות פלסטנית במזרח ירושלים ובכלל אם יהיה עוד שבועיים של שקט.... אני בטוח שאת תסדרי, אני דואג לחיילים בגדה...

אין מה לעשות כאן. מקום מטורף. הפתרון לסוע מכאן רחוק רחוק . שום דבר לא יפתר בקרוב . גם אם יהיו עליות וירידות. לקחת פסקי זמן רחוק רחוק מכאן ! ולקוות שישתפר קצת מפעם לפעם.

לפי דעתי ממש אסור לזוז מכאן - כמה שאני בעד מקומות אחרים וכל חיי מסתובבת בכל העולם - בזמנים כאלה זה קריטי לא לוותר ולהשאר בבית שלנו - בתור אחת שהייתה כמעט בכל מקום בעולם - אני יכולה להגיד בבטחון גמור שכאן זה הבית שלי וכאן אני מרגישה הכי בטוחה (כמה שזה אירוני) והכי שלוה - אני יודעת שהכל יהיה בסדר - וזה לא בגלל שאני בן אדם אופטימי, להפך - אני מאוד מציאותית, אבל לאור העבר שלנו והחוזק שלנו - אנחנו ננצח - פשוט צריך "להעיר" קצת את ראש הממשלה...

כדי לאבחן הלם קרב כחלק מתיסמונת פוסט-טראומטית גורם הדחק אמור להיות מאד מאד קיצוני - חוויה מיוחדת בקיצוניותה