זוגיות בצל הלם קרב

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

21/11/2003 | 22:26 | מאת: רחלי

שלום רב. יש לי חבר מזה כשנה וחצי, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים. קשה איתו וקשה לי בלעדיו. היש סיכוי לזוגיות נורמטיבית בחברתו? דרושות אנרגיות אין סופיות ונתינה ללא גבול. קשה לו לתת מעצמו. הוא מרוסק בתוכו.

21/11/2003 | 22:40 | מאת: איש הגשם

רחלי יקרה את יכולה לקרוא ממש בדף קודם על נערה ששמה כאן 64 על הזוגיות והחבר בהצלחה

22/11/2003 | 07:14 | מאת: רחלי

שבת שלום! תודה רבה על ההתיחסות. לא בדיוק הבנתי מה עלי לעשות. אני כאן בפעם הראשונה. אני מלאה התלבטויות לא יודעת כיצד לנהוג. בכל זאת תודה. ממני רחלי

22/11/2003 | 00:01 | מאת: לי

רחלי שלום אני נשואה כבר 27 שנה לאדם מקסים , הלום ממלחמת יום כיפורים. מה זו זוגיות נורמטיבית, אני כבר מזמן לא זוכרת. לא קל! אפילו קשה מאוד.

22/11/2003 | 07:08 | מאת: רחלי

בוקר טוב! לי יקרה, בכל זאת, התוכלי לשפוך עוד מעט אור ולספר לי בקצרה באילו תופעות מדובר, כיצד החזקת מעמד, מה השאיר אותך בתוך המסגרת, משום שאני נשברת פעם אחר פעם בליבי וחושבת על נסיגה ובריחה מהמצב. קשה לי. לא מקבלת כמעט מאומה מלבד הנתינה האדירה שהסיפוק שלה רב אבל גם לו יש גבולות.

22/11/2003 | 00:11 | מאת: סמוי

וחובה לציין שלי היא אישה דגולה עם נשמה ענקית וגם חכמה. ואוהב אותך לי...

22/11/2003 | 09:49 | מאת: לי

תודה "סמוי"- למה להיות "סמוי" כשאומרים משהו טוב? :)

23/11/2003 | 23:39 | מאת: דובי

סמוי שלום לך ! על מי אתה כועס ולמה?

22/11/2003 | 01:53 | מאת: סמוי

שוב כמו מקיץ אל חלום, מתחמק מן האור, מגשש בין כתליו החזון, ערפילי כחלב, כשל חולם מאוכזב, המכווץ אישוניו. אל תבכה, אני בוכה בשבילך. אל תפנה,אני אצעד בשבילך. עד כלות.רגליי בחולי. עד אפול וגופי שבור. למרגלות הנהר העכור... שוב בהמייה רחוקה, כמו עוד מוות בזוי הנסתר בסמטה שממול מנותק ואסור, כטאבו על כתפיי אם אותי תבקר, אני בוכה בשבילך אל תפנה,אני אצעד בשבילך עדכלות, רגליי בחולי. עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור... מוקדש לכל הנשים שאיתנו באהבה ובהערכה רבה. מי כמוני יודע מה עובר עליכן נשמות טובות שלנו.

22/11/2003 | 21:12 | מאת: סא

אשרי אשה שכך שרים לה.מאידך סמוי "בסוף היום" מי ששם זו האשה והמשפחה .אשה שעמדה בכל התלאות איתך ושלך וואלק-מגיע כל הטוב שאתה יודע לתת.את הרוגע שהיא זקוקה לו והביטחון שאתה יכול לתת.שבוע טוב ונהיגה בטוחה.

22/11/2003 | 02:56 | מאת: סמוי

השיר הזה שזכה לאחרונה בביצוע מחודש פשוט מדהים לילה אחד שחור משחור יצאתי אחרי בלגן לא קטן מהבית.... נסעתי לי באיזי הרדיו ניגן... פתאום השיר הזה..והשיר המדהים הזה חותך אותי נותן לי מכה בנשמה...ו.... עשיתי מהר פרסה הביתה חזרה לאישתי האהובה. אהבת חיי. חייו לה המון מעבר למה שהיא מודעת ויודעת. השקעתי איזה שעה ומשהו על המחשב המחורבן הזה עכשיו עם השיר הזה וזה מגיע לה ולא רק לה אלא לכול הנשים הנפלאות שבוכות לצערי גם בשבילינו... תודה.

22/11/2003 | 07:58 | מאת: סמוי

נעשה את זה הכי פשוט למה נשפכתי ובדרך לישון אמן ובכן רחלי את אמרת "בצל" ואת תארת לבד חלק מהצרות ואוסיף משלי----- את נכנסת לקרב- בקרבות צריך לדעת להקריב ולהילחם... בהצלחה.

22/11/2003 | 19:43 | מאת: רחלי

שבןע טוב! אני מבינה שזוהי מלחמה יום יומית, חברי איננו בעלי, רק בחור נחמד שפגשתי דרך האינטרנט. הקרבה אין סופית בלא יכולת לדעת אנה אני באה? וכי אסור עלי לחוש "אגואיסטית" לדאוג שיהיה לי קל ונעים יותר ברבות הימים? לקחת עלי קושי ידוע מראש? תמכתי בו זמן רב נפשית, ריגשית וכלכלית". אין בי עוד כוח לתת. חפצה גם לקבל, להתפנק, להתרפק ולהנות. הוא כה עצוב, מדוכא וממורמר. לא רואה את האור בקצה המנהרה החשוכה בה הוא מצוי

רחלי יקרה, נדמה לי שאת התשובה לשאלתך את מוסרת בעצמך בגוף השאלה ("דרושות אנרגיות אין סופיות ונתינה ללא גבול"). אינני יודע מהי זוגיות נורמטיבית. גם זוגיות טובה דורשת מאמץ ויכולת להתגבר על משברים. כפי שציינת, החיים עם הלום-קרב דורשים מאמץ מיוחד, ולפיכך אינם נורמטיביים. בין הלומי-הקרב תמצאי אנשים נפלאים, אך אם תקראי את דפי הפורום שלנו, תגלי שחיי המשפחה שלהם אינם קלים במיוחד. שבוע טוב, דרור

23/11/2003 | 14:24 | מאת: סמוי

רחל היו כאן הרבה יותר"העלבות " ו"אלימות"---- כשנכנסתי לפורום על היום הראשון ----חטפתי מא.------"דבר או סתןם וכו"... ביום השני---התחננתי שיורידו לי משפט כמו---"אני מז... רק עם גרביונים"...התחננתי עד שהורידו.עלה לי בבריאות ממש.! ויש מלא דוגמאות מתועדות(מודפסות)כיצד הדוקטור מתנהל ובעיקר למה ... מה שהיה אמש היה נסיון מכוער של הדיקטור למוזיקה לקשר בין חוסר סבלונותי אל דברייך שלפי דעתי --- א-אין לך יכולת להיות עם אותו בחור אין לך הכוחות -ראיתי זאת בכתבייך ב-לא יודע מה הסיפור....אנא התקשרי אליי לניד 053-366454 אם את אמיתית ..................................................................... ג-אינני אלים==דברי אמיתיים גם אם הם קשים..ן...-אין לי עניין להתחנף לאף אחד ....בקרוב נדע פרטים יותר על הדוקטור ושות- ואז נראה מי צריך להתנצל בפני מי ועל מה. תודה

מנהל פורום טראומה והלם-קרב