שלום בית, לצביקה ולרוז

צביקה ורוז יקרים, אתמול עברו ביניכם רעמים וברקים, וזה קצת העציב אותי. שניכם מאוד חשובים כאן בפורום, וחבל שאת מתגוששים ונפגעים. בואו נעשן את מקטרת השלום לפני שהיום הזה מסתיים, ונתעורר מחר לכבוד שבת רגועה וטובה לכולם. ולילה טוב, דרור

ציפורן יקר, מיצוב אופטימלי של הדמויות? אתה באמת מאמין שתוכל לעצב כאן תיאטרון אבסורד בשם בדוי? אני יודע שלעתים ניתן לפרוק את הכאב והתסכול באמצעות אלימות, ובכל זאת אני מעדיף לשמור על התמימות ולהאמין גם באפשרות אחרת. האם לא לשם כך הקמנו את הפורום הזה? מה שמטריד אותנו כאן בפורום הזה, סיפורי הטראומה והמלחמות שבדרך-כלל לא מדברים אליהם, יוצר מתח עצום כאן בפורום. אבל לא רק בפורום, אלא בתרבות הישראלית כולה. התוצאה היא תרבות של אלימות וחוסר סובלנות, המתבטאים כמעט בכל מפגש אנושי. אני מאמין שחשיפת הסיפור, שהאפשרות לדבר על כך, תפחית את רמת האלימות. זה, למעשה, מה שאנו עושים בפורום הזה, כמיקרוקוסמוס, ומדי פעם, כשאנחנו שוכחים מדוע אנחנו כאן, מתפרץ המתח גם כאלימות וכעימות. לפי הצעתך האלימות בכבישים וברחובות היא טבעית ונכונה (לאנשים שלא מדברים אתם עם השפיץ של הנעל), ואתה מציע לקבל אותה בברכה. אינני מקבל את הצעתך, ואני מציע לבודד את גורמי האלימות ולהוציא לאור את הסיפורים הכואבים, ולהמשיך במה שהתחלנו כאן. ואתה מוזמן לשוב ולשוחח אתנו בשמך האמיתי או המדומה. בידידות, דרור