תרופה לכאב ?

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

16/12/2000 | 13:33 | מאת: יהודה

בסביבות 3.6.82 גוייסתי על פי צו 8 הגעתי ליחידה ונערכנו למלחמה כמובן שהיו כאלה המתלהבים שלא ידעו משמעות מלחמה מה היא חטיבה רכובה על נגמשים נוסעת צפונה מראה מרהיב כשלעצמו מפחיד למדי למבינים שביננו שהרי כבר היו בסרט מגיעים לעיר צור לאחר סלקציות אלו ואחרות הער מטוהרת היום הרבעי למלחמה התארגנות ךחניית לילה בפעתי צידון מארב מחבלים מפיל את ג"ק ורמי שהיה לי כמו אח גדולשאין מילים בליבי לתאר או אולי רע חבר ידיד אח אבא הינו די קרובים אינני יודע למה תמיד דרש לשלומי ולשלום משפחתי ותמיד שאל על מצבי שמידי פעם היתי מספר לו על החרדות כשהינו נפגשים במילואים תמיד חיפשנו האחד את השני היתה לנו מין כימיה שאינני יכול להביו שדווקא לרמי סיפרתי כמעט הכל אולי הכל מלמעלה רמי תמיד ידע לומר מילם טובות במקום ובזמן הנכון למה למה היושב במרומים אין לי טענות אליך רק בקשה קטנה אנא שמור לי על רמי כי תמיד ניסה לשמור עלי שהרי אנו מתראים כל יום וכל לילה וחושבים על אותם דברים אני יודע שהוא עדיין שומר עלי ממקום מושבו שם למעלה

יהודה יקר, ומדוע נזכרת דווקא עכשיו ברמי שנהרג לפני עשרים שנה? את הסיבות לכאב אי-אפשר למחוק, אבל תרופה אולי יש. נדמה לי שהכתיבה הזאת, כאן בפורום, היא אחת התרופות למה שמכאיב מבפנים. עצם האפשרות לגעת בכאב ולהכיר בקיומו היא תרופת מה. דרור

16/12/2000 | 16:16 | מאת: יהודה

זהו שהוא ואחרים תמיד תמיד איתי ידידי רק שרק עכשיו אני מתחיל לקבל את אותו אומץ להוציא הכל ממני והכל בזכות אודי ופורום זה

16/12/2000 | 19:38 | מאת: צביקה קומיי

ליהודה שבוע טוב דמעות בעיני שבוע טוב ובהצלחה

17/12/2000 | 00:30 | מאת: צביקה קומיי

ליהודה ערב טוד נכנסתי לפורום שוב מתוך תקווה שהפעם כן אוכל לכתוב את מה שעל ליבי אבל לצערי קשה לי גם עכשיו להפתח אני כותב לי בקובץ נפרד ורק כשאוכל להחשף אני אעתיק אותו לפורום עד אז - ליבי ליבי אתך שלך צביקה

מנהל פורום טראומה והלם-קרב