הפרעות אכילה עקב טראומה

בעלי נהרג בתאונה לפני כחמש שנים. בערך שנה לאחר האסון הפסקתי לאכול בשר ודגים. פשוט הפסקתי להנות מהם. לא רק שאינני אוכלת בשר ודגים אני ממש נגעלת מהם ולא מסוגלת גם לחתוך או לבשל אותם. האם ייתכן שיש קשר בין האסון שקרה לי לשינוי הקיצוני בהעדפות האכילה שלי? האם זוהי תופעה שניתנת לריפוי?

לורדית שלום להלם קרב יש המון תופעות שגם קשורות לאכילה , על מנת לבדוק אם יש קשר לדעתי עליך לפנות לפורום פסיכיאטריה לד"ר גיורא הידש שיענה לך על שאלתך . מעבר על כך משתתף בצערך ושלא תדעי עוד צער .

תפני בבקשה לפורום הסגור שלנו נשתמע

שלום לך ורדית אובדן של אדם יקר בתאונה , זוהי טראומה פתאומית שלא היתה לך עליה שום הכנה או זמן עיכול... אנשים מגיבים בצורות שונות למצבי דחק, אך כל הפרעת התנהגות היא דרך התמודדות כדי להגן על עצמך מפני היזכרות בטראומה... ככל שתעבדי יותר את האירוע יש סיכוי שלא תזדקקי להגנות ולדפוסי התנהגות שמפריעים לך בחיי יום יום בשורות טובות ושבת שלום

שלום ורדית לדעתי עלייך לפנות לאיבחון מקצועי. מה שמתארת דורש בירור אצל פסיכולוגים. את יכולה גם להעזר בפורום , במנהל הפורום דרור גרין ובפורומים שליד הפורום הזה . אני משתתף בצערך . אני יודע עד כמה קשה לאבד אדם אהוב . אלן

שלום ורדית, דווקא ידוע על מקרים בהם אדם אשר ראה מחזות קשים של פגיעה גופנית קשה בעצמו או באחרים (כגון כוויות, פצעים עמוקים בבשר וכדומה) יתקשה אח"כ להתמודד עם אכילת בשר משום שבאיזשהו מקום עמוק הוא יקשר את מראה וריח הבשר עם מחזות הזוועות שראה. החושים שראו והריחו בזמן הטראומה יתקשו לעיתים להתמודד עם העניין ללא עזרה. גם אנשים שאיבדו יקיריהם בדרכים "אלימות" (פיגועי תופת, למשל) עלולים לפתח קושי כזה על אף שלא נכחו במקום. בקשי עזרה מקצועית, הדבר יכול לתרום לך.

קיים קשר ישיר או עקיף ובוודאי במקרה של מוות אלים כמו בתאונת דרכים . בכל מקרה תפני ליעוץ מהימן יותר . בניגוד לדעתו של מנהל הפורום לא כל כך קשה לראות את הקשר. היי חזקה ומי יתן שלא תדעי צער יותר.