עמוס גלעד מבקש הכרה כנכה צה"ל

שלום לכולם, אני שמח שהידיעה הזו הועלתה כן (חבל שבעילום שם), משום שאם תביעתו תתקבל היא יכולה לשמש כתקדים לתביעה של הלומי-הקרב, שתתבסס על המקרה הזה. ומצד שני, זוהי דוגמה לפער שבין הזכויות להן זוכים בעלי התפקידים הגבוהים, לעומת הפקרת החיילים הפגועים. זו הכתבה שנכתבה על עמוס גלעד במעריב בשבוע שעבר: עמוס גלעד נגד משרד הביטחון הוא הזהיר מפני הטבח בסברה ושתילה, אבל איש לא הקשיב לו * הוא עסק בסוגיות הביטחוניות הרגישות ביותר, התעמת עם מפקדיו ללא היסוס והיה נתון ללחצים עצומים * עכשיו תובע האלוף (מיל') עמוס גלעד להכיר בו כנכה צה"ל, לאחר שהמתח הנפשי והעבודה שלא נגמרת גרמו לפגיעה בבריאותו דורית גבאי האלוף במילואים עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, תובע ממשרד הביטחון לקבוע לו יותר מ-50 אחוזי נכות ולהכיר בו באופן רשמי כנכה צה"ל. גלעד טוען כי בעקבות לחצים קשים שבהם היה נתוך במהלך שירותו הצבאי הארוך, הוא סובל מפגיעה בריאותית שאינה מפריעה לתפקודו, אבל הלכה והחמירה לאורך השנים. בתצהיר שהגיש לבית המשפט מפרט האלוף (מיל') גלעד את סיפור שירותו בצה"ל ואת האירועים והמצבים שבהם היה מעורב, ואשר גרמו, לטענתו, לפגיעה (ראו מסגרת מימין). ההתרעות והאזהרות שהשמיע לפני אירועי סברה ושתילה אך זכו להתלמות מצד בכירי הצבא, העבודה המפרכת לצדו של אהוד ברק בתקופה שבה כיהן כראש אמ"ן, ושורה של מחלוקות עם דרגים בכירים במהלך שירותו הצבאי - כל אלה הביאו אותו למצב של "תשישות פיזית ונפשית קיצונית ביותר". חשוב לציין, הפגיעה הבריאותית שממנה סובל האלוף עמוס גלעד לא נגרמה בעקבות הלם קרב או תאונה. גלעד טוען כי נפגע בגלל עומס נפשי רב, עימותים עם מפקדיו, לילות רבים ללא שינה, תזונה לא סדירה, הצורך לקבל החלטות גורליות בפרקי זמן קצרים ועוד. בקשתו של גלעד להכיר בו כנכה צה"ל עקב האירועים האלה מעוררת שאלות ציבוריות עקרוניות, אשר החשובה והעיקרית בהן היא מידת ההשפעה שיש לתנאי שירות תחת לחץ רב על מחלות הנגרמות לחיילים וקצינים, או על החמרת מחלות שמהן סבלו עוד בטרם שירותם הצבאי. מר מודיעין האלוף (מיל') עמוס גלעד התגייס לצה"ל בשנת 1972, עסק בעיקר בתפקידי ביון רגישים במהלך שנותיו הארוכות במדים, וזכה לכינוי "מר מודיעין" שמלווה אותו עד היום, כשהוא סוחב אחריו עדה גדולה של מעריצים. הוא כיהן כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין וכדובר צה"ל. בתפקידו האחרון בצבא היה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ובתקופת המלחמה בעיראק הפך ל"מסביר הלאומי". כיום , כראש האגף המדיניביטחוני, נחשב גלעד לבעל השפעה מכרעת על ראש הממשלה ועל שר הביטחון, וזוכה להערכה רבה בזכות שורה של ערוצי משא-ומתן חשאיים מול בכירים פלשתינים, אותם הוא מנהל גם בתקופת הסלמה בלחימה. את הבקשה לאחוזי הנכות הגיש גלעד כבר לפני ארבע שנים, כשעוד היה בשירות פעיל. משרד הביטחון קבע לו עשרה אחוזי נכות בגין פגיעה שנגרמה עקב שירותו הצבאי, ונתן לו מענק חדפעמי, כפי שקובע החוק. באותו מסמך ביקש גלעד להכיר בו כנכה צה"ל גם בשל פגיעה אחרת אשר אינה מפריעה לתפקודו, ושלטענתו, לקה בה במהלך שירותו. הבקשה הזו נדחתה, בנימוק שאין כל קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי השירות. גלעד ערער על דחיית הבקשה בוועדת הערעורים בבית משפט השלום בתל-אביב. באמצעות עורכת הדין עינת גרינברג-הרשפט הוא טוען כי יש קשר ברור בין תנאי השירות לפגיעה, כי לקה בה בשל התנאים הקשים והיא אף הוחמרה במהלך השירות. גלעד טוען כי גם היום, במסגרת תפקידו כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, הוא חשוף ללחצים רבים, והדבר מקשה עליו לסגל הרגלי תזונה בריאה כפי שהורו לו רופאיו. "גלעד התגייס בריא" לערעור צירף גלעד חוות דעת של רופא מומחה שתמך בטענותיו, והמליץ להעניק לו 65 אחוזי נכות. "עמוס גלעד התגייס לצה"ל בריא. ככל שהתקדם בסולם הדרגות והתפקידים, ובייחוד לקראת המלחמה בלבנון, הוא מצא עצמו בצומתי הכרעה בעלי חשיבות לאומית עליונה", כתב הרופא. "כל אדם פעיל חשוף ללחצים בעבודתו, אבל מעטים מאוד האנשים שפעולותיהם או מחדליהם קובעים את שלומה ורווחתה של מדינה שלמה. כאשר ניתוח מצב מסוים גורם לו להגיע להערכה שונה מזו של מפקדיו, מצפונו אינו מאפשר לו לשתוק, ובייחוד כשמדובר בשאלות גורליות של מלחמה ושלום", הוסיף . "הפגיעה שנגרמה לגלעד, שסימניה הופיעו אצלו בסמיכות זמנים הדוקה להיותו בלחץ נפשי חריף, במיוחד במסגרת תפקידו לצדו של ראש אמ"ן, לא היתה פורצת בזמן שפרצה, ואולי לא היתה פורצת בכלל". הפרקליטות הציגה לבית המשפט חוות דעת רפואית השוללת את הטענות, אולם לפני 3 חודשים שינה הרופא המומחה של משרד הביטחון את עמדתו, וקבע כי ההחמרה במצבו של גלעד נגרמה בגלל שירותו, ויש לקבוע לו 25 אחוזי נכות. שלשום הודיע לבית המשפט נציג הפרקליטות, עורך הדין אריאל אררט, כי במסגרת פשרה בלבד ולא מתוך הכרה בטענותיו של גלעד, הוא יבקש מקצין התגמולים לקבל את המלצות הרופא המומחה. מנגד ביקשה עורכת הדין גרינברג, המייצגת את גלעד, לקבוע כי הפגיעה נגרמה בגלל תנאי השירות הקשים ולא רק החמירה בעקבותיהם, ודרשה להעמיד את שיעור הנכות על יותר מ-50 אחוזים . השופטת עינת רביד העומדת בראש ועדת הערעורים, הורתה לקצין התגמולים להודיע בתוך שבועיים על עמדתו בתיק זה