שאלה לדרור גרין.

לפני הרבה שנים (כעשרים שנה) נפגעתי בתאונת דרכים בצבא. קבלתי כמה ליקויים עקב שבירות של עצמות בחלקי הגוף. כן קבלתי גם סעיף נפשי לפי סעיף 34 ג' לנכויות 20% בשל הפרעות פסיכונוירוטיות בשל תאונת דרכים וזעזוע מוח. מאז מצבי לא היה יציב בכל התחומים הן בעבודה והן ביחסים עם נשים. אפשר להניח כי לא הייתי רגוע . ממשרד הבטחון קבלתי סה"כ כמה סכום כספי פעוט בגין הפגיעה (ולא קבלתי כל תגמול נוסף), לאחר כעשר שנים הוחמר מצבי ואושפזתי בבית חולים לנפש למשך כחודשיים ולאחר מכן פניתי למשרד הבטחון שיכירו בי כהחמרה. עברתי ועדה רפואית שקבעה כי אין קשר בין מה שקרה לי ושזו היתה תופעה פסיכוטית שלא קשורה לתאונת הדרכים מאז, ולכן לא קבלתי כל % נכות נוספת. לפני כ-5 שנים התחתנתי עם אשה שהיא נכה קשה מאד ומאז אני שוב כל פעם מפחד מחדש שמא יקרה לאשה משהוא וכן חוזרת לי התופעות של הפחד מפני כל מה שעבר עלי בתאונת הדרכים (משבר הטראומה שעברתי). לאשתי אין ריאה אחת והיא מוגבלת בעבודות הבית וצריכה ליווי לכל מקום כך שעכשיו אני מתקשה לעבוד. יש לציין כי אשתי עובדת כ-6 שעות ביום ומרויחה כ- 2500 ש"ח לחודש כך שזה עוזר קצת. עכשיו אני מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי בנכות של 50% ומקבל משם קצבה מלאה. עד לפני שהכרתי את האשה הייתי עוד עובד אבל כיום מצבי הוחמר. אני עכשיו נמצא בטיפול פסיכיאטרי ומשתמש בכדורים. עכשיו השאלה שלי כעת האם אז היתה החמרה או שכעת יש החמרה במצבי הרפואי עקב תאונת הדרכים וזעזוע המוח שעברתי והאם כדאי לי תבוע שוב כהחמרה את משרד הבטחון על התחדשות הטראומה כעת. יש לציין כי כנראה שהוכרתי בבטוח לאומי על ידי סעיף 33 ד' בשעור 50%.

האם הפורום הוא לא גם מטראומה רגילה (לא רק של הלם קרב), אלא למשל טראומה של תאונת דרכים. האם ptsd לא קיים גם בטרואומות של תאונות דרכים.