שאלה מקצועית לדרור גרין
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אחד מחבריי הוא יוצא יחידת מסתערבים. הוא בחור מוכשר ביותר שמטייל כתרמילאי כבר כמעט 10 שנים. הוא כבר עבר את גיל ה 30 והוא טוען שעדיין לא מצא את המקום האידיאלי להתיישב בו. אני יודע שהוא עבר בצבא דברים לא קלים והוא סיפר כל מיני מקרים מזעזעים - למשל שעל מנת להראות שהוא אחד מהחברה היה מכבה על עצמו סיגריות או שהיה עד לכל מיני מעשיי אלימות. הוא תמיד הראה כאילו זה לא מזיז לו , ומיד לאחר הצבא למד מקצוע מבוקש והיה נראה שהוא מתפקד היטב. בערך לפני 10 שנים אביו נפטר והוריש לו דירה שאותה הוא משכיר ובעזרת כסף זה הוא מטייל. אני חושב שאולי הירושה שקיבל אפשרה לו לברוח מההתמודדות ומאז הוא בנה תילי תילים של הסברים למה טוב לו בחיים ולמה הכל בסדר. אני ממש דואג לו כי הוא הגיע למצב שקשה לו לקשור קשרים חברתיים כי הוא כל הזמן בתנועה והוא התרגל לצורת החיים הזאת עם תרמיל - אבל מה יהיה עוד 10 שנים? רציתי לדעת אם זה נשמע כמו מקרה של הלם קרב או שאני סתם מדמיין? ואם כן , מה אני יכול לעשות על מנת לסייע לו?
שלום לך, קיימים מקרים רבים של יוצאי יחידות קרביות או סיירות הסובלים מהלם-קרב אך מסרבים להודות בכך. לעתים הם סובלים שנים רבות עד שההחמרה כופה עליהם להכיר במצבם. אינני יודע אם חברך נמנה עליהם, ולא אוכל לתת לך תשובה מדויק מבלי להכיר אותו מקרוב. אני מבין את דאגתך ואת רצונך לסייע לו, אך לא ניתן לסייע למי שאינו מבקש עזרה, ולעתים הנסיון לעזור עשוי גם לפגוע. גם אם הנחתך נכונה והוא אכן פגוע הלם-קרב, יתכן שהבחירה לחיות כתרמילאי היא פתרון מקורי לקושי, המאפשר לו להתמודד עם הבעייה בדרך המתאימה לו ביותר. לילה טוב, דרור
כן כן שיטייל ויסתובב בעולם וכו...עד שיהיה בגיל או במצב שהתרמיל יסחוב אותו ואז יחפש מי יעזור לו ... אולי תהיה אז תרופה חדשה ...אבל דרור כתב משהו על סכנות פסיכיאטריות אם אינני טועה אז עדיף שיסייר עם הפקל על הגב עד שיגמר .