הטיפול הלקוי בהלם קרב

אני בן 57 שזוהה אצלו PTSD ממלחמת יום כיפור על ידי היחידה לתגובות קרב. מקבל טיפול חלקי על ידי רופא ביחידה אבל בגלל שאני לא עובד ואגף השיקום מטפל בי חלקית יש לי בעייה של בין הכסאות וגם פגישה אחת בשבועיים לא מספיקה לי. כרגע צריך לעבור ניתוח צריבה להפסקת הפרעות בקצב הלב שנגרמות בעיקר בגלל התרגשות וחלומות זוועה. לא נפגשתי עם אף אחד מאגף השיקום אף פעם רק מכתבים והעורך דין שלי מטפל בעניינים הפורמלים. איך אני יכול לעבור לטיפול של סדנת גל כדי שתהייה לי תעסוקה כל היום. אשתי ושלושת ילדי סובלים ממני כאשר אני באי שפיות זמנית לדבריהם, וזה נימשך שנים. מה לעשות ? האם להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית ? זה מה שמגיע לי ? אין לי גרוש על הנשמה והאם אני צריך לאסוף תרומות ? במקום לרפא אותי מנסים לשגע אותי. מה אתם אומרים על זה ?

להתאשפז השתגעת עדיף לפני זה לקבור את עצמך באדמה כמה שיותר עמוק ולענין אתה יכול לפנות לאגף השיקום ולבקש מהם טיפול פסיכולוגי בהתחלה הם עושים בעיות אז תרים כאילו את השולחן על הרופא ומייד הכול מסתדר אבל רק בכאילו לא להרים באמת או להכות בהצלחה

ערב טוב לך עמית יקר - אשמח אם תחליף את שם הזיהוי שלך לשם שקל יותר לבלוע - בזה שאתה מכנה עצמך "הלום" אתה כבר מציב עצמך במקום שלא מאפשר לך בחירה , וחבל. משאלתך לא ברור אם אתה מוכר כנכה צה"ל ואם פנית למערכת בתביעה להכרה. בהנחה שאתה נכה צה"ל צור קשר עם עובד/ת השיקום שלך ובקש להוסיף לך מפגשים שבועיים, אתה זכאי גם למפגשים בעבור זוגתך וילדיך, אנ י ממליץ להשתמש בשמות שהם בספקים ומשלמים להם ישירות ולא שאתה תשלם להם ותקבל החזרים מאוחר יותר בקשר לסדנת גל אין לי ניסיון - אני באר שבעי ולכן לא נעזר בשרותי הסדנה - אני מניח שאם תפנה ביחידה לתגובת קרב בתה"ש תוכל לקבל יותר פרטים. האם אתה באמת מאבד את שפיותך? כי אם לא אל תסכים לקבל עליך את ההגדרות שלא מבטאות את מצבך, אם אתה מאבד את שפיותך ואם כאשר אתה מאבד את שפיותך אתה מסוכן לאחרים ו/או לעצמך כי אז אין ברירה תתיעץ עם איש מקצוע ותאשפז את עמצך באשפוז מרצון - אשפוז שהוא עדיף על אישפוז כפוי כי אתה יכול לבקש להפסיקו כשתחליט. אם אתה לא מאבד שפיות אז בכלל חבל לחשוב על אישפוז אתה לא חולה ולכלן לא צריך אשפוז של פסיכיאטר שמטפל במחלה - PTSD אינה מחלה. ולכן פתרון כזה אינו פתרון בעבורך ולא הוא הטיפול המגיע לאנשים במצבנו !!! למה ואיך אתה חושב שהרופאים מנסים לשגע אותך? אם אתה מטופל ביחידה תתעניין על טיפול בשיטה של פרופ' עדנה פואה - לאחרונה נעזרתי בטיפול כזה ואני ממליץ בכל פה על הגישה שעזרה לי מאד להשתמע - צביקה

שלום ידיד יקר .

שלום לכם ותודה על תשובות. אני כרגע בין הכסאות משרד הביטחון אחראי על הטיפול הרפואי בי אך טוען שרק בנושא הנפשי. טופלתי ב-73 על ידי פסיכולוג מתחזה ומאז יש לי רעידות חזקות בידיים. אני לא עובד ויש לי בעיית השתלבות בחברה כך שסדנת גל היא מצוינםת עבורי אבל מסתבר שאין מקום. אני למעשה חייל כרגע ביחידה לתגובות קרב אבל אין מספיק זמן לטפל בי כי יש חיילים סדירים רבים שזקוקים לטיפול ואם הוא בזמן הם מחלימים. לי אין סיכוי להחלים ולחלק ממשפחתי יש בעיות נפשיות קשות בגלל התנהגותי לאורך השנים אבל אין כסף לטיפול כזה שמאד יקר ודורש פסיכולוגים מיחדים וטיפול משפחתי. כבר היתה כתבה עלי בעיתון ומשרד הביטחון מסר שהוא ממתין למסמכים שהועברו על ידי עורך דין שלקחתי. אני אישית לא פגשתי נציג משרד הבטחון אף פעם הם מאשרים אישדפוזים שלי ופינוי באמבונס ללא פגישה או ביקור ושולחים לי תרופות ללא מירשם רק בהודעה טלפונית שלי. אני תיק עם מספר לא אדם עם אי שפיות זמנית כל פעם. מתי אני ארגיש שמתיחסים אלי כמו אדם בלתי שפוי זמנית?

ידיד יקר , אני כל-כך מבין מה שעובר עלייך . הטיפול לקוי . אני הייתי ביחידה לתגובות קרב ושם לא זכיתי אפילו לטיפול . אל תאשים את עצמך . אתה לא נטל . רק הסביבה והחברה לא מבינה מה שעובר עלינו . הסיוטים גורמים להפרעות קצב חמורות בלב . אני גם חש את זה היטב בזמן אחרון אצלי . אתה טיפול פעם בשבועיים הוא טיפול משמר . לא יותר מכך . ולצערי הרב זה יותר טוב מכלום . אתה גם לא אשם שאתה לא עובד . זה מצב טבעי לחלוטין . אני למשל הייתי ביחידה לתגובת -קרב ולעולם לא הציעו לי שם טיפול . אתה בין המאושרים אשר זכו בטיפול של היחידה . אתה צריך לומר להם שפעם בשבועיים זה לא מספיק לך . שאתה משתגע . אל תוותר להם . למדנו אותנו להלחם ולא לוותר . שיהיה לך בהצלחה . בידידות אלן

בן זוגי סובל\ מהלם קרב (פוסט טראומה) ממלחמת לבנון הראשונה - ומעולם ל קיבל טיפןל מסודר. בימים אלה - באמצעות המרפאה המקומית של קופ"ח אנו מנסים לקבל אישור לאבחון וטיפול ביחידה בתל השומר ואולם כרגע נראה שזה לא אפשרי אם הוא לא תובע את משרד הבטחון - בשנים קודמות הוא אובחן ע"י המרכז לבריאות הנפש באזורנו אליהם פנינו לעת מצוק- טיפולים תרופתיים שהוצעו ע"י רופאת המשפחה במהלך השנים נחלו כשלון - כרג המצב הוא שהוא מעוניין לטפל בעצמו באופן יסודי - המצב לא נעשה יותר טוב עם השנים - ולמעשה הדלתות סגורות - אין ברצוננו לתבוע את משרד הבטחון - בוודאי לא בשלב זה אלא להגיע לטיפול מקצועי של מומחים בתחום רעיונות????