לא מבין מה קורה איתנו.........

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

07/12/2004 | 16:32 | מאת: דקר

שלום אנשים. לא יודע כבר מה להגיד. יש הרבה תחקירים / כתבות בזמן האחרון על חיילים שעושים דברים זוועתיים ממש במי שהם עוצרים, מנסים לעצור, או בסתם אנשים ,שאולי הם באמת היו חפים מפשע ואולי לא, אבל המעשים של החיילים לא נעשו יפים יותר בגלל זה... נכון - אני יודע שאני לא יכול לדון אף אחד במצב הזה עד שאני לא נמצא במקומו באותה הסיטואציה. אבל עדיין.........יש לי מלא שאלות בראש למה למה למה! בחלק מהמקרים אני מסביר לסביבה שלידי (אישתי בעיקר.......) שחלק מהדברים הם בגלל האימונים שהחיילים עוברים. אבל לחלק מהמקרים ממש אין לי תשובה....... אין לי מה להגיד. פשוט ככה. מה דעתכם ? מה אתם חושבים ומרגישים ? ו"אסרו" עליי לראות את "להציל את טוראי ראיין" שהיה השבוע בטלוויזיה.......... הנימוק - שתישן טוב בלילה. את האמת - צודקת בהחלט. להתראות וסעו בזהירות ! דקר.

09/12/2004 | 07:55 | מאת: איש הגשם

בוקר טוב בקשר לראיין אולי צודקים במה שקשורים למעשי החיילים את רובם אני מצדיק והייתי עושה בדיוק כמותם הווה אומר וידוי הריגה מאוחר יותר אולי אפרט יום טוב

דקר יקר, אני שמח לשוב ולפגוש אותך כאן. אני מבין את השאלה שלך, אך אנסה לחמוק מההקשרים המוסריים והפוליטיים שלה, כדי לנסות להבין איך אתה חווה את הדברים. אתה כותב על הדברים הקשים שהחיילים עושים, המטרידים אותך, ומספר גם ש'אסרו' עליך לצפות בסרט 'הטוראי ראיין'. האם הסרט עשוי להשפיע עליך באופן קשה יותר מאשר המציאות הניבטת אליך ממסך הטלוויזיה? מהו הדבר המזעזע אותך כל-כך, ובאיזה נקודה הדברים פוגעים בך? מה אתה רואה לנגד עיניך כשאתה שומע על מה שמתרחש בשטחים? האם זה קשור לפגיעה האישית שלך? שבת שלום, דרור

15/12/2004 | 12:07 | מאת: דקר

שלום דרור וכולם. אני תמיד נכנס לכאן לראות מה קורה , לא תמיד אני כותב/מגיב/עונה, אבל בהחלט מקפיד לבקר כאן בקביעות. כנ"ל בפורום הסגור. אפשר להגיד שאני מעין "צופה שקט" שלפעמים גם משמיע קול........ את הסרט טוראי ראיין ריאיתי כבר כמה פעמים. בפעם הראשונה - לא ידעתי מה "מצפה" לי, ובפלישה לנורמנדי התקפלתי בכסא וכמעט הקאתי את הנשמה. הרעש הרעש הרעש! לא יודע למה - אבל רעש של מלחמה,מסוקים פשוט משגע אותי......... פעם היה לי מאד קשה עם הפרסומת של מערכת הדולבי בקולנוע - רואים שם מסוק שטס בין ביניינים והרעש שלו עובר מצד אחד לצד השני באולם..... לאט לאט עם הזמן ועם הטיפול הפסיכולוגי זה עבר, היום אני כבר יכול לשמוע מסוק שעובר, ואפילו לטוס בו........... ולגבי הסרט עצמו - כנראה שגורם הזמן הוא הבעייתי כאן. השילוב של הפלישה לנורמנדי עם חודש נובמבר דצמבר לא עושה לי טוב על הנשמה............ ואני יכול להגיד ,לא בקול רם, שהיא צדקה...........בסופו של דבר. ולגבי הבלגן בשטחים - לא, זה לא קשור לפגיעה האישית שלי. את רוב הזמן שלי בצבא העברתי בלבנון.........מקום מקולל לא פחות....... אבל עושה לי רע על הנשמה לשמוע לראות חייל שפוגע במישהו אחר סתם ככה. מצד אחד - מסכן אותו המישהוא. אבל - גם החייל מסכן. הוא נפגע לא פחות. כשהוא יבין מה עובר עליו - הוא ידפוק את הראש בקיר הרבה מאד זמן........ הם נמצאים במצבים לא פשוטים בכלל, ואני לא תמיד יכול להגיד מה הייתי אני עושה במקומם. זהו בערך....... סעו בזהירות ! דקר.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב