נכה בצינוק 30 שנה

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

14/02/2005 | 01:08 | מאת: מאיר

לדרור . נכנסתי לפורום נכי צהל וקראתי מה כתב נכה צהל על אחיו שהוא הלום קרב שנימצא 30 שנה במחלקה סגורה בתנאים של צינוק .תראה איך אני יושב וכותב במחשב .וכמה שאחי חכם ולא נתן להם לאשפז אותי אפילו יום אחד .למה משרד הביטחון לא דאג להצמיד לו 2 תיילנדים שידאגו לו בחום . הבריונים של בית החולים מענים אותו 30 שנה וכולם יושבים בשקט .אני פונה לכל הלומי קרב שיכנסו לפורום נכי צהל ותעזרו לי שם לענות ולתת תשובות . ניכנס דוקטור אחד ו כתב מה ההבדלים בין חולה נפש להלם קרב פוסט טראומתי ונתן תיאור מדוייק מה הסיפטומים ולמה הוא בצינוק . אני יודע שכל הלומי קרב היו בדרך לשם ולכולנו הציעו להיתאשפז ..מה היה לו בהתחלה של הפגיעה . כמה הלומי קרב רצו להיתאבד . כמה הלומי קרב הישתוללו והיו לפני אישפוז .כמה הורים של נכי צהל הלומי קרב לפני 30 שנה הכניסו את הילדים שלהם לבתי חולים כאלה כי חשבו והאמינו להם שזה רק לטיפול ונילקח בכח . יש לי חבר שסיפר לי שהאחים שלו אמרו להורים שהוא משוגע שיקחו אותו לבית חולי רוח .והאימה היתה אומרת להם תעזבו את הילד הוא רק פוחד בלילה וזה יעבור לו .אני רוצה שתעזרו לי להילחם בשבילו . מאיר

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2005 | 07:05 | מאת: דנדוש

מתי תבין שאמחנו לא יכולים לתקן את העולם? שמור את הכוחות בשבילך, צריך הרבה כוח בשביל לשרוד פעם גם אני הייתי ככה, אל תנסה להסביר כי אף אחד לא יבין!! כואב כואב עצוב עצוב קורע מעצבן אבל אי אפשר שכל העוולות יהיו על כתיפך שמור על עצמך בלבד 1 11

14/02/2005 | 07:15 | מאת: חודל

מאיר הכי קל לנבלות האלה לאשפז -מה אכפת להם --העיקר שלא תעשה צרות... הקלות של האשפוז היא כמעט בלתי נתנת להבנה וכנל מקרים רבים מאושפזים ממש סתם ומעבר לזה עושים עוד נזק!!! לך היה אח חכם שבזמנו מנע ממך את האשפוז הכפוי והנוראי הזה לי הוציאו צו אישפוז כפוי שהגיע עד לראש ענף בריאות הנפש בצהל -קצין רפואה ראשי -משרד הבטחון -פסיכיאטר מחוזי -משטרה ומה לא ? והכל בגלל שהצבא המטומטם הזה לא השכיל לשחרר אותי בזמן ונגרם מוות מיותר עקב זה שלא הייתי מאופס ובאתי בטענות למי שלא שיחרר אותי ואתה יודע ולא נזכיר כרגע במי מדובר .לא השתוללתי ולא נעליים .לא במקרה הזה .רק אמרתי את דבריי . ואותי הציל אדם יקר לי מאוד מאוד וברצוני להודות לו בהזדמנות זאת על כל מה שהוא עשה ועושה למעני . יום יבוא מאיר והיה ונזכה אחי -תהיה מהפכה בכל הנושא הזה של היחס והטיפול בנושא וכל מי שחטא ישלם מחיר מלא על כל האטרף והטרוף והסבל הזה שלנו ושל המשפחות ועל זה שרק למעטים מעטים מדי ממש אכפת . אחים יקרים -אל נא תאבדו את התקווה !!! האמינו יום יבוא .

14/02/2005 | 15:20 | מאת: רבנו מלכנו ומורנו

אמן

חודל יקר, לא קשה לי להסכים עם הדברים שאתה כותב. האם תוכל לספר מעט יותר על הניסיון האישי שלך בהתמודדות עם האישפוז? זה נושא שמעסיק רבים בפורום, ואולי יוכלו גם הם ללמוד מניסיונך. שבת שלום, דרור

15/02/2005 | 23:29 | מאת: בת דודה

שלום בן דודתי אובחן כהלום קרב לפני שנים רבות ויש לו הסטוריה של מספר אשפוזים בכפיה עקב הוראת אשפוז. אין הוא מהווה סכנה לעצמו ולסביבה. כרגע הוצא צו נוסף ומחר יש לו ועדת ערעורים שתדון האם לאשפזו בכפייה שוב. מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת? כל אשפוז כזה פוגע במצבו הנפשי קשות. אנא ענו מהר!

16/02/2005 | 19:21 | מאת: מאיר

בת דודה שלום : סליחה שאני מאחר בתשובה . אבל תיזהרושלא יאשפזו אותו אתם יכולים לשכוח ממנו עד סוף ימיו . דירו בלקום יש שם בריונים שמענים בני אדם ויכניסו אותו לצינוק לכל החיים טתם חייבים למנוע את זה. יש מלחמה של אחד החברים בפורטל נכי צ.ה.ל. שכתב לנו שאחיו 30 שנה שם וכמו שכתבתי לך כך עושים לו . קודם כל הוא נכה צ.ה.ל. ומשרד הביטחון צריך לראפות אותו עם 2 תילנדים בבית יש סיכוי ברגע שהוא ירגיש חום מהם תוקל עליו הצרה .תתני יותר פרטים עליו אולי נוכל לסייע לכם במחלה שלו . מאיר

בת דודה יקרה, היום לא קל לאשפז בכפיה, או להוציא צו אישפוז, ויש צורך לשם כך בהסכמת המשפחה ובצו של שופט. כדאי מאד לפנות לעורך-דין שייצג את המשפחה בבית-המשפט וימנע את האישפוז. שבת שלום, דרור

מאיר יקר, בעבר התייחסו אל הלומי-הקרב כאל חולי-נפש, ולצערי יש עדיין רבים שחושבים כך. בפורום שלנו יש משתתפים שאושפזו בעבר, והתנסו על בשרם בעינוי הזה. אכן, עליך להודות לאחיך שהציל אותך מאישפוז. לצערי, לא קיים טיפול המסלק את הטראומה או 'מרפא' את מי שנפגע בהלם-קרב. אני משער שחוסר היכולת לעזור להלומי-הקרב גורם לפסיכיאטרים לאשפז אותם, כדי להוכיח שהם עוזרים או 'מרפאים'. מדי פעם אנו פוגשים כאן מישהו שמציע טיפול חדשני בהלומי-קרב, בשיטות אלטרנטיביות או בקסמים שונים. גם פתרונות פלא אלו נובעים מהרצון לרפא את מה שלא ניתן לרפא. כאן, בפורום, אנו איננו מנסים 'להבריא' או לתקן את המשתתפים, אלא לשתף זה את זה ולהקל על ההתמודדות עם מה שלא ניתן לרפא. שבת שלום, דרור

מנהל פורום טראומה והלם-קרב