חשתי מאוד עצוב היום

אהוד מנור תרם מעצמו לנט"ל לנפגעי טראומה לאומית . הוא הקליט תשדיר בהתנדבות לנט"ל וכתב שיר . כמה מילים לא יספיקו לתאר את עומק התדהמה וההלם שפוקדים אותי אישית כך אני חש . זו אבידה לאומית . אחד הישראליים היפים האחרונים . את הג´ינג´י הזה אהבתי . הוא היה משורר של הארץ . תיאר את כל מה שיפה בישראל , כל הכאב והמלחמות של הארץ הזו . כל פעם שקראתי שיר שלו חשבתי לעצמי יש עדיין אנשים שעושים למען המדינה הזאת ועדיין אוהבים בני-אדם בארץ . אני רוצה להביא שיר מאוד מרגש שכתב עבור נט"ל - העמותה לטראומה לאומית בתוך עיתון העמותה בנוגע לרגש גיליון 6 ניסן תשס"ד - אפריל 2004 . בנוגע לרגש אתה אף לא יוצא מזה הבור פעור בתוך הגוף, המועקה הכבדה בחזה והעצב המתוח , החשוף. אך לפעמים , כשהיאוש מוחלט , אתה רואה בעיניים ושומע אנחה ומבין שהקול והמבט שייכים לאותה משפחה , ויש לך פתאום סיכוי לרגע מנוחה , לצל שכחה , אפילו לשמחה . אהוד מנור ז"ל 2004 השיר הזה כל -כך ריגש אותי נכתב עבור כל מי שנפגע בארץ הזו מן המלחמה .

צוב מאוד עצוב אני מאוד התחיברתי לשיריו במיוחד לשיר אחי הצעיר יהודה ואין לי ארץ אחרת ועוד טובים ויפים יהי זכרו ברוך

אהוד מנור סבל מאובדן, מחלה קשה והרבה משברים בחייו הוא סמל לאדם שידע להתגבר ולהמשיך הלאה למרות הכול אפשר שכול אחד מאיתנו ייקח אותו כדוגמא וסמל להתמודדות