לדרור היקר
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
לא שמעתי ממך מזה זמן מה. אני מתחילה לדאוג לך. אפילו האימייל ששלחתי לך, חזר אליי בגלל טעות לא מובנת. אבל אני רואה שאתה פה, חי וקיים. עכשיו אני שקטה יותר. חיבוק. אני מחכה לשמוע ממך, או שמחר אשמיע קולי... ליל מנוחה וחלומות פז... שלך, המעריצה לתמיד.
אז בואי אלינו שתפי אותנו צביקה
לא נראה לי שתקבל כאן חיבוקים מיותרים. אולי אפילו ימחקו את הבקשות שלך ויגידו לך שלקח אותן הרוח. שלום לכולם.