היום לפני
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אפילו מילה לא שמעתי על אבל על יום ירושלים שמעתי גם שמעתי מענין מה מלחמת ששת הימים לא היתה
היום לפני 23 שנה גם אז זה היה ביום ראשון התחלתי את השינוי הגדול ביותר בחיי נשארתי בחיים אבל אני לא חי כמו קודם אבל בניגוד לגולם פרפר, אני הייתי קודם פרפר והיום גולם צביקה
ותמיד יש תקוה שמגולם שוב יצא פרפר, וכי לא אמרו שגלגל חוזר בעולם?
בוקר טוב, יהודה, מלחמת ששת-הימים היתה גם היתה, ואני זוכר אותה כאילו פרצה רק לפני יום-יומיים. הייתי בן שלוש-עשרה, אבל זו לא היתה המלחמה הראשונה שלי. גרנו בשכונת אבו-טור, על הגבול, ומדי יום הוחלפו שם יריות בין חיילי צה"ל לבין חיילי הלגיון. אורחים כמעט ולא באו לבקר במקום המסוכן הזה, ורק עכשיו עולה בדעתי שאיש מעולם לא דיבר על הטראומה של הילדים שגדלו בשכונות הספר של ירושלים, לפני מלחמת ששת-הימים. בזמן המלחמה לא היינו בבית, וכך נאלצנו להסתתר בבית ידידים, בקומת מרתף ברחוב רמבן, שממנו ניתן היה לראות את חומת העיר העתיקה. שלוש פעמים ביום חמקתי החוצה, וממש רצתי בין הכדורים לקנות את מהדורות העיתונים שיצאו לאור כמה פעמים ביום. עד היום אני שומר ערימה צהובה של אותם עיתונים. אני זוכר גם את הכניסה הראשונה אל העיר העתיקה, ביום הרביעי למלחמה, ואת הדחפורים שהרסו, מול עיני, את הבתים ליד הכותל המערבי. לא הופתענו מן המלחמה. כילדים שמחנו להשתתף בהכנות, לחפור שוחות מגן ולמלא שקי חול, ובעצם מאד רצינו שכבר תפרוץ המלחמה. שש שנים אחר-כך, במלחמת יום כיפור, ראיתי את צידה האחר של המלחמה, אבל בזה אינני רוצה להיזכר עכשיו. יום נעים, דרור
אני זוכר את מלחמת ששת הימים היתי בסדיר הובלתי הרוגים מרמת הגולן במשאית . מאיר
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
