מכת אש אחרונה שקיבלתי

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

12/08/2005 | 12:53 | מאת: מאיר

הבן שלי החליט שהוא רוצה להיתגרש הנישואים שלו לא הצליחו והחליט לחזור אלי הביתה .הוגשה תביעת גירושין והכלה שלי החליטה לירוק לבאר ממנו היא שותה מים . הוציאה נגדי צו מבית המשפט הרחקה מהנכד ממנה ומהבית שלה והדגישה לשופט שאני הלום קרב ושהיא פוחדת ממני .קיבלתי החלטה של שופט שאומר יש להרחיק אותי ל-30 ימים ממנה מהילד ומהבית שלה 100 מטר היא טוענת שחוששת פוחדת לחייה והיא גרה לידי צמוד טוענת שאני הלום קרב ויש לתפוס את נישקו ולערוך בדיקה האם אני כשיר להחזיק נשק לאור הטענה שאני הלום קרב . 30 שנה אני מחזיק בנשק ואף עשיתי מילואים עד תום .שימשתי כנהג אמבולנס שנים היצלתי אנשים .ילדתי יולדות 69 לידות ולא פגעתי באיש . אני שולח הצהרה בריאותית בכל חידוש רשיון ולא מסתיר דבר ומחזיק ברשיון בנשק כחוק .שאבתי קוחות אדרים אחרי הפגיעה שלי לפני 33 שנה. ושרדתי עד עצם היום הזה .אני אשתי והילדים שלמנו את המחיר והתוצאות ברורות .כלתי מהיום הראשון הרחיקה ממני את הנכד וכיבדתי את בקשתה בתמורה שרק יהיה להם טוב .הילדה שלי בת 35 לא נשואה הפסיקה לקבל מחזור בגיל 30 ומפתחת כל מני סיפתומים שקשורים אלי .חזרתי להיות אבא דואג לילדים גדולים ואין לי נחט אפילו מהנכד שאוהב אותי ועוצרים אותו מלבוא אלי .הרבה חברים סיפרו לי שבזכות הנכד שיודע לאהוב ויודע לתת לסבא וסבתא אושר כזה שנותן טעם לשרוד .איבדתי הכל בחיים שלי את הילדים שלי שלא ראו אושר ואת הנכד שזה האושר הכי גדול שיש .איבדתי את היכולת שלי להופיע לבית המשפט לגונן עלי ועל הילד שלי .כתבתי פה בפורום לפני שנה או שנתיים על הנכד שלי עוד לפני שהחליטו להיתגרש כשהיה להם טוב.ואף היפנתה אותי עובדת השיקום שלי ליעוץ והלטתי לכבד את רצונה למען השקט שלהם . תמיד היא חיפסה איך להרחיק ממני את הנכד ואפילו סוכרייה לא איפשרה לי לתת לו . היתי קונה סוכריות רק בבית מרקחת במחיר גבוה שלא יהיה לה תירוצים אני מרגיש שאני הולך לאבד את השיקום שלי ושוב להתחיל מההתחלה אני זקן ואין לי יותר כוח .כתבתי לילות במשך שנים לען אחרים שהם בתחילת הדרך שלהם שיהיה להם יותר קל לשרוד ושלא יסבלו ושילמדו מהטיות שלי וסיפרתי הכל מבלי להסתיר דבר ..תעזרו לי בעצות כי אני מיואש .מי שזוכר את מה שאני כתבתי על הנכד שלי אני צריך את זה לבית המישפט .עם כל הבעיות האלה נוספה עלי בעיית אשתי שחושבת שיש לה סרטן מחקה לתשובות שלוקח זמן לקבל אותם אני מתחיל להבין שאני כבר בסוף ואף זכיתי להנגיע עם טיפול נימרץ לבית החולים .אין לי טעם של אוכל בפה אני מעשן 7 חפיסות סיגריות יושב כל הזמן וחושב למה כל זה מגיע לי לקראת הסוף עובדת השיקום שלי מחדירה לי קוחות בטלפון אני פוחד לשבת ולראות אותה כי עברה מחלה קשה אני לבד גם החונך שלי עזב אותי כי הוא ניפגע בפיגוע שהיה בטאבה .החוך שלי היה בן אחי שעזר לי הרבה ולימד אותי איך לשרוד . הרופא שלי תמיד מקבל אותי בלי הודעה מוקדמת ומקבל אותי ראשון בטור ואני מראה לו כמה שאני חזק בזכותכם ובזכותם אבל הפעם תעזרו לי להמשיך לשרוד . מאיר

לקריאה נוספת והעמקה
12/08/2005 | 13:47 | מאת: איש הגשם-יהודה

לצערי גם אני באותה הצרה פחות או יותר הלואי ויכולתי להציע לך מה עושים גם אני אובד עצות ודי מיואש מקווה שרק טוב יהיה לנו ולהם שבת שלום

12/08/2005 | 15:41 | מאת: מאיר

יהודה . ספר מה עובר גם עליך אולי אני ילמד משהו .ואולי גם אחרים ילמדו .אולי יקום אדם מהחלל ויושיע לנו .יש לנו בעייה כמו למעבורת שנימצאת בחלל . אולי יעזרו לתקן משהו .

12/08/2005 | 16:39 | מאת: לי

מאיר שלום עצוב מאוד לקרוא מה שקורה לך ולמשפחתך. תהיה חזק ואל תוותר, תלחם על זכותך להיות בקשר עם הנכד! אני בטוחה שעובדת השיקום שלך ואולי גם הרופא המטפל בך, יסכימו ללכת לבית המשפט ולהעיד על אהבתך לנכד ועל העובדה שהקשר שלך איתו עושה לו רק טוב, ובודאי לא שום דבר רע. נראה לי שמי שיש לו בעיות זה גרושתו של בנך, איך היא יכולה לאמר שהיא חוששת שתזיק לו, כשמעולם לא עשית דבר שאפילו ירמוז על כך, ולהיפך! אל תוותר על זכותך להיות איתו בקשר, ולו בשבילו, שלא יגדל בלי קשר לסבא שאוהב אותו כל כך. באשר לאישתך, מה אומרים הרופאים? אין ספק שזה נורא קשה לחכות לתשובות, אין מישהו שיכול לזרז עיניינים או לפחות לעזור לה בשיחות? אם יש משהו שאני יכולה לעזור- כתוב לי ואשמח. תהיו חזקים!!!

12/08/2005 | 18:11 | מאת: מאיר ארזי

לי אין לך מושג כמה שאת מחזקת .אבל החוק והצדק הם שני דברים נפרדים .אני צודק אבל החוק איתה ואף אחד לא מאמין למה שקיים בנינו .ואני משלם את המחיר . חודל תומך בי העברתי לו את כל החומר הוא יקרא ויציע לי מה לעשות . בנתיים את מחזקת אותי אני לוקח אויר ומחקה . אשתי בעולם אחר ולא יכולה להוציא מילה נחכה וניראה מה יהיה . מאיר

מאיר יקר, קראתי שוב ושוב את הדברים שכתבת, וניסיתי להבין מאין אתה שואב את הכוח להתמודד עם מציאות כה קשה. אין לי תשובה לכך, אבל אני משער שאם עמדת בכך עד היום יש בך כוחות אדירים, ואני בטוח שהם יסייעו לך להמשיך ולשרוד. אינני זוכר מה בדיוק כתבת כאן, אבל אם תשתמש בתוכנת החיפוש של הפורום הזה אולי תוכל למצוא את זה. עליך ללחוץ על 'חיפוש', לרשום את השם שלך ולבקש לערוך חיפוש של כל ההודעות שלך. אני מחזיק לך אצבעות, דרור

13/08/2005 | 01:09 | מאת: אלן

אני מתקומם ממש כלפי מה שעשה לך כלתך . אבל זה לא פעם ראשונה שאני שומע סיפור דומה . זה מעליב ומשפיל . אני משוכנע שהרוע והבורות הם שגרמו לכלתך כך להתנהג . אני מסכים איתך שאין פה צדק . והלוואי שהיו מנסים קצת לפחד פחות מאיתנו . היה לי חבר הלום-קרב שאישתו הרחיקה את ילדיו . שנים ביקשו לראות את אביהם . ספג עלבונות , השפלות ובסוף אני הייתי למפגש המחודש בין החבר שלי וילדיו . אותי זה קומם . חרק שיניים ונלחם ובסוף זכה לראות את ילדיו . אני בכיתי הרבה באותו יום ומאוד התרגשתי . אני יודע עד כמה שזה קשה ומשפיל . אבל צריך לראות את התקווה . מרגע שאנחנו מרימים ידיים אנחנו גמורים . בידידות . מחזיק לך ידיים אני איתך במחשבה ובהרגשה . אלן

13/08/2005 | 03:50 | מאת: מאיר

אלן אומרים שעדיף 10 חתנים על כלה אחת .אבל לי אין מזל בשניהם . ואומרים שנכד זה דבר שמפצה אותך על הכל .אבל גם בזה אין לי מזל מהיום הראשון . הטעם הטוב שהיה צריך לפצות אותנו שבר את הכל .מי יתן שאלוהים יקח אותי נימאס לי לסבול .תמיד היתי אומר לעצמי ולאחרים שאלוהים לא סוגר דלת עד שהוא לא פותח חלון .איזה פיצוי אני יכול לקבל חוץ ממכם שאתם מחזיקים לי אצבעות. לעולם כבר לא יהיה לי טוב נישאר לי רק לחכות שבורא עולם יסגור איתי חשבון .עד אז נכתוב אחד לשני עד שאלוהים יפתח חלון .אני יושב וכותב בשעה כזאת כי הבן שלי הערב סיפר לי שלא נתנו לו להיכנס להינטל ולכור בשביל לתקן מלגזות כי יש לו ת.פ. מה פשעתי ומה חתאתי שמגיע לכל בני משפחתי ולי לשלם מחיר כזה .הרופא שלי פעם אמר לי שאף אחד לא יכול להזיק לי יותר ממה שאני מזיק לעצמי .אז אמרתי לו שכולם רחוקים ממני בשנות אור ואין סיכוי שאראה מישהו שסובל כמוני ומחקה רק למות .אין לי שום מחשבות אובדניות אני יושב ושומר כל עוד אני עומד יש לי עכשיו את אשתי שסובלת ופוחדת מאוד אני לא מסוגל לתמוך בה ומוציא את כל העצבים שלי עליה היא מסכנה סובלת לא פחות ויש לה חבילה לא קטנה שנחתה עליה חוץ מהכלה המנובלת הזאת. לילה טוב אני הולך קצת לישון .

מנהל פורום טראומה והלם-קרב