קשה להחליט

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

29/10/2005 | 02:13 | מאת: מאיר

כואב לי שאני מאבד את הנכד וקשה לי להתחיל איתו .אני פוחד מאכזבה שעלולה להרוס לי את האפשרות להיקשר אליו ונירתע ממנו .אני פוחד להתחיל ראשון שלא להאשים את עצמי בטעות ולאבד אותו .יש קשר קר בנינו הוא חיי בעולם שלו ואני בעולם שלי .אני מדבר איתו רק מה שמוכרח ומעבר לזה לא .אני פוחד להיקשר אליו כי עוד חודש חותמים על הגירושים והוא עובר לגור רחוק ממני . אני לא יודע איך לחבר את עצמי אליו קשה לי והחלתתי ללכת ליועצת שתעזור לי להחליט .

29/10/2005 | 10:09 | מאת: לי

הרבה פעמים כולנו נמנעים מלעשות דברים שאנחנו נורא רוצים בגלל חשש מאכזבה. החשש טבעי ומובן, אבל בגלל זה אנחנו מפסידים הרבה דברים נפלאים בחיים! מה הכי גרוע שיכול לקרות אם תנסה? הוא יגיד שהוא לא רוצה קשר איתך? לא סביר שיקרה אבל אם חלילה כן, נכון שהאכזבה תהיה גדולה אבל לפחות תדע שניסית. אם לא תנסה תייסר את עצמך כל החיים על שלא ניסית ופיספסת. לדעתי טוב שאתה הולך ליועצת בעניין, שתעזור לך בצעדים קטנים לפתח איתו קשר. זה יהיה טוב גם לך וגם לו. בעניין המרחק- זה לא משנה, הורי לא גרים קרוב אלינו ויש קשר נפלא בינם ובין ילדינו. בהצלחה מאיר, אל תותר לעצמך ואל תגזול ממך ומהנכד את הסיכוי לקשר של כיף בינכם, קשר ששניכם רק יכולים להרוויח ממנו ובגדול!

29/10/2005 | 15:51 | מאת: מאיר

לי את אישה מאוד חכמה ואת צודקת אבל זה לא זה מה שמרתיע אותי .יש אצלי הרבה כעסים שלא ניראה לי שהם ילכו ממני אחרי ההיתפייסות בנינו. ואז זה יגרום לי לסיים את הקריירה בנינו .כל הכעסים שנימצאים אצלי זה רק ביגלל האמא שלו שהרחיקה אותו ממני מהיום שהוא נולד .אם זה לא יוצא ממני החוצה לא אוכל לחבק אותו .אם הוא היה תינוק ולא מבין יכול להיות שהייתי סם את זה בצד .אבל אני מלא דינמיט בפנים שזה לא יעזור אפילו שזה יבוא .אל תשכחי שיש צו שאוסר עלי להיות איתו לבד וזה גם מרחיק ומרתיע אותי .אני כתבתי לנכד כל מה שקרה ועבר עליי אחרי שאני אמות הוא ידע הכל .

מאיר יקר, אני מבין את הפחד שלך, אבל כפי שכתבה לי, לפעמים הפחד מממש את עצמו, וכדי ללמוד לחיות אתו אך לא להיכנע לו. למעשה, הפחד הוא חלק מכל קשר, ותמיד יש סיכוי שנתאכזב. קשר איננו חוזה חד-פעמי, המבטיח לנו הצלחה, אלא עבודה יומיומית, שאם מתמידים בה מאפשרת ליצור יחסי-קרבה, וכאשר מזניחים אותה היא מתחילה לאכזב. זה נכון בקשר בין הורים לילדים, סבים ונכדים, ובין בעלים ונשים. יש משהו בקשרים המשפחתיים, שמאפשר לנו להתגבר על כל האכזבות. אני בטוח שאם תתעקש ולא תוותר על הקשר עם הנכד שלך תצליח לבנות קשר שיעשיר את שניכם, ויילך ויגדל עם השנים, למרות האכזבות שמדי פעם תיתקל בהן. בהצלחה, דרור

29/10/2005 | 15:59 | מאת: מאיר

דרור שלום . הזמן שנישאר לי בחיים לא מספיק לי לשכוח .יש כל כך הרבה דברים שאני סובל מהם שלא ניראה לי שהנכד יפטור לי אותם .קיבלתי כל מה שכתבת אולי ישתנה המצב נחכה עוד קצת .

מנהל פורום טראומה והלם-קרב