אוהבת לתת

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

16/11/2005 | 23:59 | מאת: גאיה

שלום לדרור ..בעצם לכולם כאן, אני בת 39 מבינה "קצת"בחיים ,אמנם אני לא עברתי מלחמות ואין קשר ביני לבין הנושא הנדון כאן אך יש בי את הרצון העז לתת,לעניק,לתמוך ודווקא באנשים שעברו מלחמות וכביכול מנהלים חיים רגילים אבל הכאב פוגש אותם ברמה היום יומית. כמובן שאני לא סתם נמשכת למקום הזה ..גם אני חויתי קשיים ואני תקוה שאמצא לי כאן חברים שאוכל להקשיב להם והם לי. אשמח אם תסייע לי להכנס לנושא מהייבט החברי ולא הטיפולי /מקצועי . תודה

שלום גאיה, וברוכה הבאה אל הפורום, הפורום הזה מיועד אמנם במיוחד להלומי-קרב, אך גם לנפגעי טראומה שנפגעו בדרך אחרת. אני מעריך מאד את הרצון שלך לעזור ולתמוך באחרים, ואם גם את פגועת טראומה, כפי שרמזת, תוכלי למצוא בטיפול באחרים גם כוחות שיחזקו אותך (והרי רבים מאתנו, המטפלים, בוחרים במקצוע הטיפולי בשל פגיעה אישית). את מוזמנת להציג את עצמך ואת הסיבות שהביאו אותך להשתתף בפורום שלנו, ואני בטוח שמתגובותיהם של שאר המשתתפים תלמדי על האופן שבו תוכלי לסייע לאחרים. לילה טוב, דרור גרין

17/11/2005 | 19:53 | מאת: מאיר

דרור כשאדם טובע הוא מוכן להאחז אפילו בקש . מי כמוך יודע שלא היה לנו את הקש להאחז בו .היא באה עם חבל להציל אחרים שלא יטבעו וכל הכבוד לה . אתה תמיד נוכח בכל מה שעובר עלינו ויודע לתמצט על סבלנו. שום טיפול מקצועי לא יכול לעזור לנו ההוכחה שרובנו לא רוצים ולא נמצאים בה . צריך להצדיע לה על הרצון שלה לעזור לכאלה שרוצים להתחיל לשרוד וזקוקים לתמיכה אפילו של אורח .

17/11/2005 | 18:36 | מאת: מאיר

גאיה שלום : נחמד מצידך שאת רוצה לעזור וזה מאוד חשוב אני בן 59 ניפגעתי ביום כיפור שרדתי בקושי רב וזה בזכות ועל חשבון הילדים והאישה ששילמו את המחיר כמוני .אני לא משתתף במסיבה . לא מסוגל לשמע שירים לקרוא ספר .או ללכת לאירוע משפחתי במשך 33 השנים האחרונים . יש עוד הרבה משפחות עם ילדים קטנים ואת יכולה הרבה לעזור ולחסוך להם את הסבל שעברו ילדיי . יש לי חבר הלום קרב עם שני ילדים קטנים קשה לי לראות את הפרחים האלה צומחים עם חוסר ילדות וצרות של גדולים .אין לך מושג כמה חסר לי מישהו שיבוא וישמש לי חברה ויעודד אותי ואת אשתי שנוכל להמשיך לשרוד .אבל הגוף מכניע ואחלתנו להרים ידיים ולחכות שבורא עולם יקח אותנו אז אני מציע לעזור למשפחות כאלה כי נורא כואב לי לראות אותם סובלים. תשמשי כאורחת לכוס קפה תדברי ותראי כמה שאת חסרה לנו . כתבתי בעבר על עצמי וילדיי . כתבתי גם על הנכד היחיד שלי שמנעו ממני להיות הסבא שלו .כתבתי על הילדה שלי בת 35 לא נשואה וסובלת ממחלה שבאה בגללי .

מנהל פורום טראומה והלם-קרב