לדרור גרין הלם-קרב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
דרור יקר, האם אתה מוכן לשתף אותנו בתסמיני ההלם-קרב, כיצד מתבטאת הפציעה שלך, ובתביעה נגד משרד-הביטחון? קראתי בפורום את מכתבך לראש אגף-השיקום, מר מורנו, ומאד נגע לליבי, בהצלחה, עדן
שלום עדן, באתר של נט"ל תוכל לקרוא הסבר פשוט ומקיף על הטראומה וסימניה: http://www.natal.org.il/trauma.html אצל כל אחד מאתנו מופיעים סימני הטראומה באופן שונה, כשהמשותף הוא זכרונות טראומטיים, התקפי חרדה, חוסר שינה וכו'. לתסמינים הפרטיים שלי אין כל חשיבות. מתוך ניסיוני בפורום הזה בחמש השנים האחרונות התוודעתי לקשיים שמערימה המערכת על כל מי שמבקש הכרה בפגיעה. לצערי, רוב הלומי-הקרב שאינם מוכרים עדיין חוששים להיחשף ולהתלונן על הסחבת והאטימות, כדי שלא לפגוע במימוש זכויותיהם. לכן, כשהגשתי, באיחור של שנים רבות, את התביעה שלי (לפני מספר חודשים), החלטתי להיחשף ולתעד את כל מהלך התביעה והטיפול בה בפורום מיוחד שפתחתי: http://www.psychom.com/forum.asp?id=135 אני מקווה שהחשיפה שלי תסייע גם לאחרים לעמוד על זכויותיהם, ואני מזמין אותך ואת שאר משתתפי הפורום להצטרף לפורום העוסק במהלך התביעה, ולשתף בגלוי או בשם בדוי את שאר הקוראים בהתנסותם. אם נשתף פעולה נסייע גם לרבים אחרים, החוששים לפנות ולקבל עזרה. זהו תהליך ארוך, אבל חשוב להתמיד בו. כך, למשל, ראש אגף השיקום לא ענה עד היום למכתבי, למרות החובה שמטיל עליו החוק. אני אינני מתכוון לוותר, ואשמח אם גם אחרים יצטרפו לפניותי. להתראות, דרור
בטח שלא לתביעה ה"יצוגית" שלך
כל מי שעבר את ההשפלה הזו מבין ללבם של אלה אשר נאלצים לעבור את זה לדעתי רק כתוצאה מההליך הנפשע הזה נגרמים נזקים קשים ביותר להלומי הקרב ואני בטוח שגם היו התאבדויות לא מעטות בשלב הזה כלל ידוע הוא שהמדינה מעדיפה שתמות בשדה הקרב מאשר שתפצע היות והפציעה עולה להם הרבה הרבה יותר מאשר המוות.