שאלה לאיש מקצוע בנוגע לפוסט טראומה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
ב-1997 עליתי עם צוות לוחמים על מטען - המפקד ו2 לוחמים נהרגו אני נפצעתי בינוני. 3 חודשים לאחר מכן שיחקתי בנשק של חבר שלי - נפלט כדור והוא נהרג. אני בן 29, עברו 9 שנים מאז. אני ללא תרופות, אבל ברחתי מהקיבוץ שגרתי בו עקב הדבר השני שתיארתי, ונשארתי ללא מסגרת חברתית. כרגע אני סטודנט למוסיקה, אולם אני לא מסוגל ליצור קשרים אוהבים וטובים עם אנשים- אני חושש שהם יראו מי אני באמת - אוויר - ולא ירצו להיות לידי. אני משקיע מאוד בלימודים, אולם לאחרונה אני מרגיש יותר ויותר את ה"כרוניות" של התסמונת הפוסט טראומטית שלי - אני מרגיש תלוש וזר לעולם הזה של כל האנשים הנורמליים שמתחברעם וצוחקים ונהנים. אני חש יותר ויותר שנגזר עליי להשלים עם העובדה שבחיי לעולם לא תהיה אהבה, לאנשים ולנשים בפרט.הוכרתי כנפגע PTSD ואני הולך לטיפול אצל פסיכולוג קליני שדוחף אותי לנסות לחיות בעולם הזה, שאני כ"כ מלא פחדים ממנו ומתוסכל מהניתוק שלי ממנו. אני כותב בעיקר כדיי לשאול שאלה שמציקה לי: אני כל הזמן שומע על המונח PTSD כרוני, על זה שההפרעה הזאת יכולה להמשך לתמיד, המתח הנוראי והלחץ והפחד והדיכאון. ניסיתי תרופות אבל זה לא הרגיש לי טוב. רציתי לשאול איש מקצוע מה יש עוד לעשות שלא עשיתי (טיפול פסיכולוגי, תרופות). חשבתי לנסות אקסטזי(MDMA.). שמעתי וגם התנסיתי בכך שזה מאפשר לחזור לטראומה בצורה יותר מבוקרת ואח"כ משתנים לטובה. ושוב לשאלה: האם אם אחרי 9 שנים זה לא עובר, יש עוד סיכוי שזה יעבור? אם כן,האם אוכל לקבל דוגמאות- אנשים שאוכל לדבר איתם?אני מבקש כנות בתשובה. האם ישנם אנשים שיצאו מהמצב המסריח הזה אחרי יותר מ-10 שנים, למשל? תודה רבה! ג'ים.
ו זה בדוק שזה עוזר אבל זה לא אומר שאתה יוצא מהמצב אלה מקל עליו
ג'ים יקר , גם אני סובל מן פאוסט-טראומה . זו מחלה עם עליות ויחידות . לא הכל תלוי בנו . אבל הרבה תלוי בנו . יפה שאתה צליח ללמוד ולהתרכז . אני למשל נאלצתי להפסיק את הלימודים וזה השג ענק . ואתה צריך להעריך את זה . התמודדות היא יומיומית . אנחנו שורדים עם כל הפחדים שמציפים אותנו והמחשבות . אף אחד לא יוכל לדחוף אותך לעשות דבר כשאתה חש תלוש ולא מחובר . גם פסיכולוג לא יעשה את זה . הוא רק פה בשביל לתמוך ולתת כיווני התמודדות . אני למשל לא יכול להתמודד עם הפחדים ומתנתק . אל תלחץ על עצמך . תעשה מה שאתה יכול . אבל מה שחשוב הוא לנסות . לראות אם אפשר להתמודד ועם מה היא אפשר להתמודד . דרך -אגב תרופות לפעמים עוזרות ולפעמים פוגעות . הכל תלוי במינון ובגוף של כל אחד . וגם בבחירה האישית . לי אישית התרופות עוזרות לי ומאפשרים לקבל אנרגיות לעשות העיקר לא להרים ידיים . גם אנשי-מקצוע לא חד -משמעים לגבי דרכי-ההתמודדות . אם המוסיקה עושה לך טוב . לך על זה . חשוב לעשות רק מה שאתה אוהב ולא פוגע בך . הרבה הצלחה בלימודים ובחיים אתה יכול לשלוח לי מייל עם אתה רוצה . בידידות אלן
שלום ג'ים, ככל שהטיפול בטראומה קרוב יותר לזמן האירוע הסיכוי למנוע החמרה גדול יותר. עם זאת, הפגיעה הטראומטית איננה מחלה, ולכן גם לא ניתן לרפא אותה. הטראומה היא סוג של פגיעה, כמו פגיעה גופנית (למשל קטיעת רגל), ויש דרכים רבות להתמודד איתה. השימוש בסמים אינו תרופה אלא סוג של בריחה. גם האמונה שניתן לחזור אל הטראומה בצורה מבוקרת ובכך 'לרפא' אותה אינה מבוססת. לאחר מלחמת יום-הכיפורים טופלו נפגעים רבים באמצעות זריקת הפנטוטל, שהחזירו אותם אל החוויה הטראומטית, ורבים מהם נפגעו מן הטיפול בצורה קשה ואושפזו לשנים רבות. אחד המאפיינים של הפגיעה הפוסט-טראומטית הוא שכל חוויה טראומטית נוספת מחזקת את הטראומה הראשונה ומחריפה את המצב. אני מאמין, שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטראומה היא ליצור מסגרת חיים בטוחה ככל האפשר, בסביבה קבועה ותומכת. אני מקווה שהטיפול יסייע לך להתמודד טוב יותר עם הקושי. בברכה, דרור גרין
ה- PTSD--יכול להופיע גם אחרי שנים מאז הטראומה. יש מצב שאתה נמצא במצב גרוע , למשל אם קרוב משפחה, הבו שלך למשל, הולך להיות חייל קרבי, והוא נפגע אז הטראומה הופכת להיות כפולה ומכופלת. יש מצבים שהפגוע בטראומה לא מרגיש אותה בהתחלה באופן חמור.
שלום דרור אני במשך שלושת השנים האחרונות סובל מלחצים בחזה רעידות בגוף תחושה של סחרחורת ואיבוד הכרה אך לא איבדתי הכרה אףפעם לפני כ3 חודשים במקרה של התקף פניתי לרופא המשפחה הוא לא היה והיה שם רופה מחליף הסברתי מה אני מרגיש והוא קבע שאני סובל מהתקף חרדה כאשר דיברנו על כל הבדיקות ששלחו אותי לעשות במשך השנים שאל אותי האם אני ישן בלילה טוב עקב בדיקה של גלי מוח שעשיתי ואז סיפרתי לו שאני לא ישן בכלל כמעט הוא שלח אותי לפסיחאטרית מחוזית והובחנתי ע"י שאני סובל מפוסט טראומה משרות צבאי שביצעעתי בעזה קיבלתי כדורים לטיפול ואני לא רואה כל שינוי אני עדיין סובל בלילות לא ישן הרגשה של סחרחורות ואיבוד הכרה לחץ מטרף בחזה ופחד מפני מוות מרגיש שאני משתגע לפעמים כבר גילו ממה אני סובל באיחור רב אז אין לי סבלנות להמתין שזה יעבור כבר לפחות הפחדים והשינה והתפרצןיות הזעם בבית יש לציין אני נשוי יש לי אישה מדהימה שלא ויתרה גם במצבים הכי קשים שהיתי היפרצויות זעם לא מובנות על הילדים או על האישה אך אף פעם לא הרמתי יד אך דברים שאמרתי לפעמים יותר גרועים אני שואל האם יש טיפול לא תרופתי לנושא זה כי תרופות לא במיוחד עוזרות תודה מראש יוסי