הכרה אחרי 32 שנים
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
היום יום ד' בעיתון ידיעות מתפרסמת כתבה אודות נכה צה"ל שאחרי 32 שנים מאז מלחמת יום הכיפורים הוכר בתור הלום קרב לקרוא ולא להאמין. כתבה מאוד מעניינת. זה מראה לנו חברי היקרים עד ככמה אגף השיקום אטום וזה מוכיח לנון שאנשי משהב"ט/שיקום ממשיכים להתעלל ולזלזל בנו, אנו שסובלים עד היום וחווים את הכאב שלנו בחיים לא חיים. הגיע זמן חברים לעשות מעשה ולא לשתוק שכולם יידעו. כה לחיי חברים . אמיר - מהשביתה עם דני.
למה הפסימיות הזאת? אולי צריך לקרא את ההודעה אחרת ולראות שלמרות שעברו 32 שנים לא הניפו את סעיף ההתישנות ולא נפנפו את הנכה אלא לקחו אותו וקבלו אותו למערכת השיקום של משה"ב אני התרשמתי דווקא מכך שהנכה הצליח להתגבר על כל המכשולים וזכה להכרה למרות הכל בהצלחה לכולנו צביקה
צביקה אין לך בושה . אין לך לב ואין לך אנושיות . צריך לומר להם תודה על הכפיות טובה שלהם אחרי שאותו חייל אולי הציל והגן על המדינה . כמוני וכמוך . אז אולי תחסוך לנו בהערות החכמות שלך . אלן
אלן יקר, קצת קשה לי להבין את ההתקפה שלך על צביקה. משרד הביטחון הוא מערכת ביורוקרטית ולא אדם פרטי, ותהליך הגשת התביעה ארוך ומייגע. אפשר לפרש זאת באופן פסימי ולייחס למערכת כוונות אנושיות, ואפשר גם לראות זאת, כמו צביקה, באופן אופטימי, ולשמוח שלמרות הכל אפשר לעבור את התהליך וגם להצליח בו. תהליך התביעה קשה ומתסכל, ובמערכת יש אנשים מסוגים שונים, חלקם פקידים אטומים וחלקם אנושיים ומבינים. כל אחד מאתנו צריך לבחור את הדרך המתאימה ביותר להתמודד עם התהליך הקשה הזה, ולתמוך זה בזה. להתראות, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
