הרגשת מצוקה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
תפקידי הוא לגייס אנשי מיל' בחרום כל פעם שמלאתי תפקיד זה ההרגשת אחריות שילוחית כלפי המגויסים והמצב הבריאותי שלא מאפשר לי להמשיך איתם ולהיות לוחם גורמים לי הרגשת מועקה כבדה א) המראות של ניתוק חייל המ' מי מישפחתו ב) המחשבה על הפעילות שאני שולח את חייל המ' ג) נקודת המבט שלי ששונה מי של הצבה הצבה רואה לוחמים אני רואה ילדים טובים חדורי מוטבצייה ד) רגשות ההשמה של שליחת אדם למקום שאולי לא יחזור מימנו בעוד שאני במקות מיבטחים הרגשת המועקה באה לידי ביטוי בתחושת עצב עמוקה כלפי חוץ אני מקרין שמחה כדי לא להשליח את ההרגשה שלי כלפי המגוייסים בבית אני פורק את העצב בנגינה אבל אולי זה לא מספיק לתנק את המעגל של מצב נפשי שמחמיר את המצב הפסיולגי (המחלה הפסיולוגית היא פסוריאזיס שמכסה את כל שטחי הגוף) כיום אני ללא התסמינים של מחלתי אחרי טיפול אקלימי (שיזוף בים המלח) שאלתי איזה טיפול נפשי עצמי שיאפשר לי לצאת מי מעגל הסגור הזה
במה אתה מנגן?
התופעה מוכרת. חבר שלי קיבל פריחה לפני כל צניחה ובמילואים דאז בלבנון קיבל מחלת עור. טוב שאתה מוצא פורקן לרגשות שלך בדרך זו. אולי טיפול באומנות יעזור לך. כנס לפורום עבודה סוציאלית בעניין זה.
התופעה מוכרת. חבר שלי קיבל פריחה לפני כל צניחה ובמילואים דאז בלבנון קיבל מחלת עור. טוב שאתה מוצא פורקן לרגשות שלך בדרך זו. אולי טיפול באומנות יעזור לך. כנס לפורום עבודה סוציאלית בעניין זה.
שלום צח, המועקה והעצב שאתה חש, כשאתה ממלא את התפקיד המוטל עליך במילואים, הם טבעיים לחלוטין, והם נובעים מן המציאות הקשה בה אנו חיים. זו לא בעיה נפשית שיש לה פתרון בטיפול נפשי, למרות שכל טיפול נפשי מסייע להקל על תחושת המתח. היכולת לבטא את המועקה כאן בפורום, או בפני מי שחי במחיצתך, גם היא יכולה לסייע ולהקל מעט. אני מקווה שבקרוב ירד המתח וגם אתה תחוש הקלה. בברכה, דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
