300 חיילים נזקקו לטיפול נפשי במהלך הלחימה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
300 חיילים נזקקו לטיפול נפשי במהלך הלחימה במהלך פעילות צה"ל בלבנון נזקקו 200 חיילים לסיוע מקציני בריאות הנפש בגבול הצפון. 100 חיילים נוספים שנפצעו פיזית נזקקו לטיפול נפשי. כ-15 אחוז מהחיילים שטופלו הורחקו משדה הקרב ופונו למרכזים של המחלקה לצורך טיפול חנן גרינברג "כ-300 חיילים שלקחו חלק בלחימה בלבנון נזקקו לסיוע ממערך קציני בריאות הנפש של צה"ל". כך מספר הערב (יום א') ל-ynet ראש מחלקת בריאות הנפש במפקדת קצין רפואה ראשי, אלוף משנה ד"ר גדי לובין. לדבריו פעולות מניעה שביצעו אנשי המערך למפקדים בשטח, מנעו מחיילים נוספים להזדקק לסיוע נפשי. עם תחילת הלחימה בגבול הצפון תגבר מערך בריאות הנפש את אנשיו, בשירות סדיר ובמילואים, וזאת מניסיון העבר, לפיו ניתן לאתר מראש מקרים בהם יש צורך בהתערבות רפואית, שתמנע התפתחות תופעות כאלה בקרב חיילים. לדברי אל"מ לובין, פעילות המערך נגעה לשני מאמצים עיקריים: הראשון - פעילות מניעה. קציני בריאות הנפש הגיעו עד לגדר המערכת, שם ערכו שיחות עם המפקדים מרמת מפקד הפלוגה ועד מפקד החטיבה. "בדרך זו נתנו בידי המפקדים כלים נכונים כיצד לדבר עם החיילים וכיצד להתנהג בצורה כזאת שתפחית תגובות קרב של חיילים. שיתוף הפעולה והפתיחות של המפקדים היו גבוהים, דבר שתרם בצורה משמעותית הן למפקדים והן לחיילים בשטח". המאמץ השני עסק במתן טיפול ראשוני לחיילים שחשו מצוקה נפשית. אל"מ לובין סיפר שבמקרים רבים הגיעו אנשיו עד לגדר המערכת, שם שוחחו עם החיילים שנזקקו לטיפול מהסוג הזה. "בחלק גדול מהמקרים אותם חיילים נזקקו לטיפול נוסף בצורה מסודרת יותר ולצורך כך הם הופנו למרכזים שונים שלנו שפעלו במקומות שונים לאורך גבול הצפון". ראש מחלקת בריאות הנפש במפקדת קצין רפואה ראשי אמר כי 200 חיילים נזקקו לסיוע מקציני בריאות הנפש בגבול הצפון. 100 חיילים נוספים שנפצעו פיזית נזקקו לטיפול נפשי. אולם, לדבריו חלק ניכר מהחיילים הוחזר בתום הטיפול ליחידותיהם, רובם כדי לסייע למערך הלוגיסטי. עם זאת, כ-15 אחוז מהחיילים שטופלו על-ידי קציני בריאות הנפש הורחקו משדה הקרב ופונו למרכזים של המחלקה לצורך טיפול ארוך יותר. "קשה להצביע על מאפיינים דומים באשר לאותם חיילים שנזקקו לסיוע, כל אחד מפרש אירוע בצורה סובייקטיבית ומפתח תגובות משלו. ראינו גם מקרים בהם תחושת פחד באה לידי ביטוי כתוצאה מאירועים שהתחוללו במלחמה". בנוסף ציין אל"מ לובין, שעקרונות הפעילות של קציני בריאות הנפש במלחמה היו דומים לאלה שמטופלים לאחר שפיתחו תגובות קרב בעזה או ביהודה ושומרון."ההבדל היחיד היה האינטנסיביות הרבה שבה פעלנו. כאן מגיעה מילה טובה לכל אותם קציני בריאות הנפש שבפעילותם צמצמו את מספר החיילים שעשויים היו להיפגע נפשית. המספרים נמוכים בהרבה בהשוואה לצבאות אחרים בעולם כך למשל לגבי נתונים של הצבא האמריקאי שנלחם בעיראק, זאת הודות לגישה הנכונה שלנו". במחלקת בריאות הנפש מעריכים שבשבועיים הקרובים עשויים להגיע חיילים נוספים במילואים ובסדיר שהתלוננו על מצוקה נפשית, אולם ההערכה היא שלא מדובר במספר רב של פונים. (20.08.06, 23:05)
שלום חנן, תודה על המידע. לפני שלושים ושלוש שנים, במלחמת יום-כיפור, איש לא התייחס לבעיות נפשיות או לתגובת קרב (עדיין לא היה מושג כזה) בזמן המלחמה או לאחריה, ואני שמח שהמודעות כיום גבוהה יותר. עם זאת, לצערי, מאות חיילים נוספים, מאלו שהשתתפו במלחמה האחרונה, יסבלו מתופעות פוסט-טראומטיות, ואני מקווה שידעו לפנות ולבקש תמיכה וטיפול, ושיהיה מי שיעניק להם טיפול כזה. בברכה, דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
