בני זוג להלומי קרב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אלזה יקירתי, כן. חשוב להצטרף לקבוצת תמיכה כלשהי, והכרחי שבן הזוג יקבל טיפול רציני. כדורים וטיפול נפשי דינימי וקוגניטיבי . אבל אלזה יקירתי, אם בן הזוג לא ישתנה, ואם יחלוף זמן רב - תני לעצמך שנתיים וזהו. אם לא יהיה שינוי ויהיו התפרצויות זעם, ויהיה לך סבל, לך ו/או לילדייך, מגיעים לךחיים ללא סבל. אני חייתיעם הלום קרב שסירב לקבל טיפול וחשבתי שלעזוב אותו זה לנטוש פצוע בשדה הקרב, והרי אנחנו חונכתנו לא להפקיר. אבל זכרי שאסור לך קודם כל להפקיר אותך ואת ילדייך. אניהפקרתי אותנו ושגיתי. לאחר שנפרדו דרכינו ביוזמתי נולדתי מחדש. לא זנחתי אותו. המשכתי לדאוג לו אבל ממקום אחר. החיים שלנו זו לא חזרה כללית. זה מה שניתן לנו וזהו זה. עשי את המיטב אבל זכרי שאת במקום הראשון. את וילדייך. בהצלחה וכל טוב. אגב, יש כדורים - אפקטורס - שכדאי להלומי קרב שיש להם התפרצויות זעם , להכיר. אבליש עוד וצריך לדרוש ממשרד הביטחון את הפסיכיאטר הכיטוב שיש
שלום זוהר, הפגיעה במשפחה היא אחד המאפיינים הקשים של הלם-הקרב. חשוב מאוד שגם בת הזוג, ולעתים גם הילדים, יקבלו תמיכה. עם זאת, הציפיה שהלום-הקרב ישתנה ויירפא עשויה להתבדות. חשוב הרבה יותר לשתף פעולה, ולקבל תמיכה משותפת לשני בני-הזוג. בעיני זהו הטיפול החשוב ביותר להלומי-הקרב, והוא מאפשר לכל המשפחה להמשיך בחיי היום-יום למרות הקושי. מניסיוני הפרטי, וגם מעבודתי כמטפל, למדתי שבאמצעות העבודה המשותפת ניתן לקיים חיי משפחה תקינים. בהצלחה, דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
