משפט דרייפוס (להלום קרב ? ) הבן שלי
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לכם !! התיעצתי איתכם בזמן המלחמה. הבן שלי לוחם חי"ר נכנס מספר פעמים עם הפלוגה ללבנון. באחת הפעמים ביקש שלא להכנס תוך שהוא מסביר שאינו מסרב פקודה אלא שבמצבו הרגיש מבולבל באופן המקשה על תפקודו עלול לסכן את חבריו. המ.פ נענה לבקשתו ובפעם הזו לא הצטרף לפלוגה. בהמשך חזר לעצמו . תחילה לא האמנתי למשסיפר חשבתי שהוא מגזים. שיתף אותי שהתנהלות המלחמה היתה כידוע שערורייתית . הכל נתכב בעתונות כך שאין טעם לספר. אגב את עיקר האש הפלוגה שלו חטפה אש ידודותית צהלית כמו כן, ההוראות לא היו ברורות ... מה ש באמת היה מפחיד היתה ההתנהלות בעיקר, או חוסר ההתנהלות. יומיים אחרי הפסקת האש, מסרו לבני שיש לו משפט אצל המגד. נאמר לו שהוא אינו ראוי להיות לוחם לאחר שלא השתתף במלחמה(????) . לא עזר שום דבר.. נזרק מהגדוד בבושת פנים... והפכו אותו לגובניק נגד רצונו במפקדת החטיבה אפילו לא במפקדה של הגדוד . . אגב עד לאותו כשל .. חולשה.. הוא תמיד תפקד, השתתף בפעילוית מבצעיות ללא שום בעיות וזכה להערכה של המ.פ כשביררתי את פשר הדבר עם המפקדים הישירים נאמר לי שמאוד ממעריכים את הבן שלי אך יש הוראות מלמעלה לערוף ראשים... דווקא אותו ,שאף פעם לא ביקש גימלים... תמיד התנדב שפטו אותו על רגע של חולשה בגינה לא רצה לסכן את חבריו... ידוע לי שבפלוגה שלו חיילים התחמקו מלהכנס ללבנון על ידי הוצאת גימלים פנייה לקב"ן וכ"ד. אגב מתחקיר שערכתי ידוע לי שהמגד התחרט ורצה להחזיר אותו אבל המחט כבר פסק אחרת... המקום הזה מסריח....אני 33 שנה בארץ , תמיד תרמתי למדינה בכל מיני דרכים שלא אפרט. היא פגע בבוטות בבן שלי. כעת הוא מנסה להשתחרר מהצ"ל בכלל, מרגיש נבגד. זהו. שנה טובה לכולנו
אני מסכים איתך . כן מי שמרגיש שלא יכול לתפקד פתאום לא נחשב . אבל אולי כדאי להתסכל על זה אחרת . אני חושב שזה שהבן הועבר למקום שהוא לא קרבי . זה יכול להיות לטובה . ייתכן שהוא יוכל לתפקד דווקא יותר טוב . הכוונה דווקא הייתה יותר חיובית ממה שאתם חשים . אני דווקא יכול להבין את תחושה העלבון שאתה או את חשה . זה החליטו בלי להתייעץ איתו . בלי לומר לו מילה . גם אני זכיתי בטיפול של משרד הביטחון והצבא להרבה החלטות מפשילות ושרירותיות . התחושה הזו של ניצול היא תחושה קשה ביותר . אני יכול להבטיח לך שהחלטה שלקחה מערכת הביטחון הביטחון היא לטובה לדעתי גם אם במבט ראשון זה לא נראה כך וזה נראה משפיל . שיהיה לבן שלך הרבה בריאות והצלחה . שנה טובה . בידידות אלן
המייל שלי הוא [email protected] אני אוכל לעזור אולי לבן שלך במידה מסויימת. אני אדם רציני מאוד. בברכה, אלון לופוביץ
שלום להורה המודאג, הדברים שכתבת מעציבים, אך אינם מפתיעים. אמנם חל שיפור גדול בטיפול של צה"ל בהלומי-קרב, באמצעות היחידה לתגובות-קרב ובטיפול המקצועי שניתן לנפגעים, אך הדימוי השלילי של הטראומה בצה"ל עדיין לא השתנה. לצערי, רבים בציבור וגם בקרב המפקדים בצה"ל רואים את הטראומה כסוג של פחדנות ולא כתגובה טבעית למצבים של סיכון חיים, ובמקום לסייע לנפגעים ממשיכים את הפגיעה בהם. אחת הסיבות להתייחסות ציבורית שלילית אל נפגעי הטראומה היא שאיפת המדינה, באמצעות משרד הביטחון, להימנע מן ההוצאה הכספית של הטיפול בהלומי-הקרב. וכך, במקום לסייע להלומי-הקרב מתעלמת מהם המדינה ומחריפה את מצבם. שנה טובה, דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
