שירו של צנחן להקת הנח"ל

אך כל כך נעים להיזכר בימים היפים של לפני המלחמה ההיא שקטעה את אושרנו לא רק של אלו שנפגעו פיזית או נפשית לדעתי כל האומה נפגעה אני מספר לאלון על הצניחה הראשונה כל כך כייפית איך רעש המטוסים מרעיד את גופך העליה למטוס ישיבה מסודרת לפי דבוקות צניחה ראשונה צנחתי אמצעי בדבוקה כולם מוציאים מתיק המצנח את תפילת הדרך לצנחן וכולם קוראים למרות שאף אחד מאיתנו לא יודע למה לצפות דלתות המטוס נפתחות אני דלת ימין אוחז ברצועה ומחילים את ביקורת ההיצידות חשוב מאוד על מנת לודוא שאתה מחובר לקבל שיחרור המצנח ואחן חוט השיחרור 50 ק"ג במקומו אתה למעשה בודק את חברך שלפניך שהכל בסדר ואז מכה בכתף לאישור הבדיקה אור אדום כולם אדומים מחכים לאור הירוק שלא מאחר לבוא ואז כמו נוצות ברוח אוט אוט אוט אוט אוט ומגיע תורי ובלי להרגיש אני בחוץ המצנח נפתח מביט למעלה למצנח בוקד אם יש קרעים או הסתבחות המיתרים הכל כשורה נשימה לרווחה והעולם שלי באמת מלבד צעקות החברים מרוב אושר אין כלום שם למעלה אני והמצנח הרוח חולפת על פניך הרגשת אושר כייף באמת משהו לא מהעולם הכנה לנחיתה רוח משמאל אז כמו שלמדנוגילגול לימין ואני על הקרקע קיפול המצנח ומיד להשתין אך מה לעשות שלא הכל כמו הצניחה הראשונה שאר הצניחות היו פחות נעימות במיוחד אם אתה נושא נשק מחלקתי כמוני בזוקה אם שק חזה סתם נזכרתי בימים טובים מה דעתכם

להזכיר כמובן שבצניחה הראשונה ראשון בדבוקה דלת ימין עוזי יאירי ז"ל

יא, זה נשמע מאוד נחמד. עדי (כוונתי לפני ההודעה לעוזי יאירי)