לדרור
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום אזרתי אומץ כדי להודות לך וכל חברי הפורום הנהדר הזה שיהודה תמיד מוצא אוזן קשבת ועצה ידידותית אני מצטערת שאיני יכולה להשתתף באופן קבע בפורום בגלל הלחץ בו אני נמצאת עבודה בית וחוזר חלילה אני יוצאת לעבודה ומפקידה את יהודה לכם חבריו אומנם ורטואלים אבל חברים שעליהם אפשר לסמוך מאז שיהודה משתתף בפורום הוא נפתח יותר למציק לו לציין שאני אם יהודה 23 שנה ולא עלה בדעתי שיהודה נושא איתו מתען כל כך כבד ידעתי כבר בשנות השמונים שמשהו מציק ליהודה אז אני צריכה לנוח ומאוחר יותר אני יוצאת שוב לעבודה ואחזור בבוקר תודה בשמי לך ולכל החברים הנחמדים וגם לרוז ולעדי ונעמה תודה אורה
אורה יקרה, סוף סוף את כאן, וזה מרגש כמעט כמו לשמוע את קולך. נדמה לי שבשביל כולנו את מצטיירת כמלאך הטוב ששומר את יהודה בטוב וברע. לפעמים אינני מבין איך את עומדת בזה, ומצטער שאת לא מצטרפת אלינו לפורום. את, יותר מכולם, יודעת שאת המחיר האמיתי של המלחמה משלמות המשפחות, שממשיכות לשאת בעול שנים לאחר שהכל נשכח. בשבילנו, כאן בפורום, את מסמלת את התקווה האמיתית. אני מזמין אותך לשוב ולהשתתף אתנו בכל זמן שתרצי. בידידות, דרור
דרור שלום אורה הלכה קצת לנוח היות ועבדה במשמרת בוקר וחוזרת ללילה אני מבטיח שמחר היא תשיב להודעתך ובדרך אגב אתה כמוני יודע מי היא בת שבע היות ואת כתובת הדו"אל היא לא מחקה יהודה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
