שלום... מקווה שזה בסדר...

שלום מור, אם אנשים שחוו טראומה לא היו מדברים ומאבדים קשר עם העולם, הפורום שלנו לא היה קיים, ואני משער שלא היית פונה אליו. אם תקבלי מחברי הפורום תשובה כלשהי, פירוש הדבר שההנחה שלך אינה נכונה, ובעצם הפניה אלינו יש פרדוקס. האמת, כרגיל, הרבה יותר מורכבת, ונפגעי הטראומה לא נוצקו כולם בתבנית אחת. אינני חושב שמידע תיאורטי (אותו תוכלי למצוא בספרים) יסייע לך לכתוב סיפור שיש בו דמות עמוקה ומלאה. למעשה, אין לכך קשר לטראומה אלא לכתיבת סיפורים. הסיפורים והספרים הטובים ביותר נכתבו על-ידי אנשים שחוו בעצמם משהו מן הסיפור שהם מספרים, ולא על-ידי מי שערך מחקר מדעי על חיי גיבוריו. אם הגיבורה שלך מייצגת משהו ממך, משהו שקרוב אליך, הסיפור שלך יהיה טוב ואמין גם אם לא יהיה מדוייק מבחינה פסיכיאטרית. ומצד שני, אם חשוב לך להכיר את חייהם של נפגעי הטראומה את יכולה להשקיע זמן רב יותר ולהתנדב לאחד הגופים שמסייעים לנפגעי טראומה, כמו נט"ל או כמו ארגונים המסייעים לנפגעות אונס. בהצלחה, דרור גרין