תגובה לראיון שהיה בחמש

אני חשתי מאוד לא בנוכח מול מראה של האדם -שנפגע בהלם-קרב במלחמת יום הכיפורים אצל גדי סוקניק .הוא אמר שהוא אינו שייך לשום מפלגה ושאין זכות לאדם לדבר בשם אנשים שעברו הלם -קרב . הוא שייך למשרד הביטחון . כאב רב ניבט מפניו . ולבסוף הוא אמר שהופעתו של בתו של צביקה הייתה תרגיל של מפלגת העבודה . בסוף הראיון הוא אמר סליחה שרון . אני אין לאף אדם זכות להתווכח על הכאב שחשים בני -משפחה שנפגעו מטראומה לאומית ולשפוט אותם . אינני בא לשפוט אותו . אך לא היה מקום להתווכח עם הכאב של אילאל או של כל אדם שנפגע בארץ . מה שקרה אתמול והיום מלמד אותנו שחייבים לחשוף את עצמנו יותר על אף הסכנות שטמונות בחשיפה . האם אנחנו לא משלמים מחיר מספיק גדול על -כך ששנים כה רבות לא דיברו על הנושא בארץ כאילו היה זה מחלה מדבקת ? ): שמעתי שצביקה קיבל איומים עליו בחדשות של שעה 9 בבוקר . צביקה ואילאל תשמרו על עצמכם .

אלן אתמול כבר גיבשנו יחידה אז אף אחד לא יכול להפחיד אותנו יותר ממה שכבר אז צביקה אנחנו איתך

לא ראיתי את הראיון, אני לא צופה בטלויזיה, חבל, שצריך לעשות מסחרה מכאב, או שזה נראה כמו מסחרה, למרות שאני בטוחה שהילדה דיברה בדם ליבה, אחרים יחשבו אולי שזה תרגיל תעמולה.

שסובלות הרבה יותר מהפגועים עצמם