לא יודע אם זה המקום

שלום, לא כמו הרבה בפורום הזה,לא הייתי באיזה יחידה בחזית,וגם לא בקרב. אך במהלך שירותי הצבאי קרו אי אלו מקרים,ואני קצת צריך להתמודד איתם,ואני מרגיש שאני צריך מנוחה,ויש דברים שקצת מזכירים לי ארועים שהיו. זה ארועים שקשורים יותר לדברים שנאמרו ויחס שקיבלתי,שהיה יחס מאוד קשה. היה גם ארוע שקצת קשה לזכור אותו,אבל אפילו שלא הייתי באיזה קרב או משהו, חיילים של היחידה ששירתתי בה,עשו משהו שהפחיד אותי מאוד באותו הרגע. פשוט צחקו וכיוונו אלי נשק עם מחסנית בפנים וזה מאוד הלחיץ אותי,בייחוד שראיתי שאותו חייל אדיוט מנסה לדרוך ויש לו אצבע על ההדק. הפחיד אותי שזה ככה חיילים של צהל שעושים את זה,ושהם צוחקים ולא שמו לב בכלל למה שהם עושים,אחר כך הם ראו שהיה מחסנית בפנים ונבהלו,לא יודע למה הם חשבו שהם שמו את זה הפוך אפילו שאמרתי להם שלא ושיפסיקו עם זה . לא התלוננתי עליהם אפילו שעל פי חוקי צבא אפשר,לא יודע למה,הם ממש ניסו לחפות על זה ולנתק מגע,ולצעוק עלי שאני אומר שטויות ושהם לא עשו כלום. אני מצטער על הארכת הדברים. גם קרה לי שבמהלך שמירה חייל ששמר איתי כיוון עלי נשק לא יודע מה הוא חשב באותו הרגע. יש גם דברים למשל שהזכרתי קודם של הדיבורים הדברים שנאמרו היו פשוט קשים ביותר. גם שכלתי אנשים קרובים בצבא,לא ביחידה שלי אבל ביחידה אחרת,והמקום שהייתי פה שהיה עורף אפשר להגיד,או מטה,ממש הקשה עלי ואותו מפקד אחראי פשוט אמר דברים שלא אומרים על חברים שנפלו. פגע מי מאוד איך שהתיחסו בעיקר,והאיומים,לא יודע עדיין קצת חושש מאיזה איום שאמרו שיעשו לי משהו,היה תקופה שכבר אין עכשיו,אבל עדיין שאני הולך למקומות שקשורים אל אותם אנשים שאיימו,אני חושש להתקל בהם. ואני גם נזהר במקומות שאני חושב או לעבוד בהם,כאילו קשה לי להכנס למקום שיפגעו בי בדומה לצבא,אני מנסה לא לעשות אותו תפקיד שהיה לי בצבא,לפחות לא בתקופה הקצרה שאחרי השחרור. אני כאילו צריך קצת זמן לפני שאני נכנס למערכת של עבודה,אולי זה לא מספיק רציני כי בסך הכל לא הייתי קרבי והייתי חלק מהזמן במטה בעורף,אבל אני צריך קצת זמן להתאושש,לפני שאני נכנס למסגרת עבודה נוספת. אני מקווה שזה המקום המתאים,רציתי לדעת אם זה אפשרי שיהיה משהו שישפיע ככה לרעה במסגרת צבאית אבל לאו דווקא בקרב בתפקיד קרבי. כאילו זה טראומה מתמשכת כזו במשך הרבה זמן בשרות,כל יום היה איזה חשש ממשהו. טוב מקווה שזה מתאים לכתוב את זה פה.