טראומה נפשית בעקבות אשפוז כפוי

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

08/06/2007 | 11:44 | מאת: הילה בן דוד

אני סובלת מטראומה נפשית בעקבות אישפוז כפוי בזמן מצוקה שנעשה בצורה מאוד אכזרית על ידי אחותי הצעירה בגיבוי אימי אני לא מצליחה להתאושש מזה משום שאחותי ממשיכה להכות בי בתוך המשפחה ומחוצה לה (בפשטות:מסכסכת), למנוע ממני לקבל סיוע לשיקום ועזרה כספית מן המשפחה. צו האשפוז מכיל שקרים שהיא סיפרה לפסיכיאטר המחוזי (היא אשת הייטק בכירה ולא פקפקו בדבריה, אולי גם הפעילה קשרים), ועדת ערר שחררה אותי מטיפול תרופתי כפוי לאחר ה"הסתכלות" (שנמשכה שישה ימים בלבד, אבל היתה מאוד מאוד טראומתית) רק בגלל "שהאחות לא באה להעיד לגבי מצבה") ותלונה שהגשתי להנציב תלונות הציבור של משרד הבריאות נשאה תוצאות הפוכות וגרמה לי להיכנס לדיכאון ארוך. למרות פניות חוזרות ונשנות לקבל את התיק הרפואי שלי (על ידי עוד התיק שלי נשאר חסוי ופסיאטר מטפל הצליח לקבל רק "סיכום מחלה" מה לעשות???

לקריאה נוספת והעמקה
11/06/2007 | 09:26 | מאת: אלן

לפנות למבקר המדינה ואם זה לא יעזור לפנות לתקשורת . הם יבדקו אם האישפוז היה חוקי ונעשה בהתאם להנחיות החוק . אפשר לפנות גם לעובדת סוציאלית שיכולה לשמש כמתווך . בידידות אלן

11/06/2007 | 14:06 | מאת: הילה בן דוד

תודה על תגובתכם. למעשה שתי האופציות שאתה מזכיר בהתחלה הן היחידות שעוד לא ניסיתי, לתקשורת איני רוצה לפנות, למבקר המדינה יתכן שאאלץ לפנות אם לא תהיה לי דרך אחרת. לאחר האשפוז הייתי בקשר עם עובדת סוציאלית אוהדת שניסתה, לשווא, לערוך גישור עם המשפחה על מנת ששישכנעו את אחותי לחזור בה מההאשמות שהביאו לאישפוז. קיבלתי מכתב התנצלות מאמא שלי וכן מכתב המופנה לפסיכיאטר המחוזי שבו היא מביעה חרטה אך מכיוון שהיא לא ציינה שההאשמות של אחותי היו שקריות (כאם עליה להגן על שתי בנותיה....) לא נעשה דבר בעניין פניתי לפרופסור גליק הממונה על תלונות הציבור במשרד הבריאות השימוע שנעשה לי היה פרסה שכל מטרתה היתה להוציא את הנוגעים בדבר נקיים ד"ר באואר, האחראי על "רפואת נפש משפטית" (מה דעתכם על המונח??? משפטן בכיר מקבל משכורת שמנה בכדי להתגכונן מפני ומפני אנשים מסכנים אחרים... ) לעג לי בגלוי, קרא ציטוטים של אחותי מתוך התיק הרפואי ולא איפשר לי להגיב יצאתי משם עם עצה טובה לחיים: תשקמי את עצמך ותתפייסי עם אחותך... אגב, את שני הדברים האלה אני מנסה לעשות ודי בהצלחה, עד כמה שזה תלוי בי, אבל כל ניסיון להוציא מאחותי וידוי או הכרה שנגרם לי נזק עולה בתוהו, וגורם לה להתקיף אותי יותר חזק בתוך המשפחה דבר נוסף, ניסיתי להגיש תלונה במשטרה (מדובר על עבירה פלילית שעונשה המירבי 5 שנות מאסר) ונאמר לי שלא יקבלו ממני תלונה על נושא כזה עד שאקבל אישור ממשרד הבריאות שהאישפוז נעשה בטעות.. הביצה או התרנגולת??? אם יש לכם רעיונות אחרים אשמח לשמוע ואם לא כנראה שאאלץ לפנות למבקר המדינה בברכה הילה

שלום הילה, אין ספק שהתנסית בניסיון קשה וטראומטי. לא פחות קשה מכך תחושת הבגידה והנטישה מצד אחותך, שתמיכתה היתה יכולה לסייע לך ברגעים הקשים. אין פתרונות קסם לטראומה, וחשוב להשתדל ולהיות בסביבה חמה ותומכת.טיפול נפשי עשוי לסייע לך למצוא בתוכך את הכוחות להמשיך ולהתמודד עם הקושי, ולשקם את חייך. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

מנהל פורום טראומה והלם-קרב