מחקר שכנראה לא יעזור לי ולרבים אחרים
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
חוקרים מארה"ב מתארים מצב שניתן למחוק זיכרונות טראומטים כמו שמוחקים מספרי טלפון מן הראש . אני מביא את המחקר הזה פה לא שאני מאמין בזה . הוא נעשה ע"י חוקרים של אוניברסיטת ברקליי . לי אישית זה נראה כמו בדיחה גרועה . הטענה שלהם הם שבני-אדם מסוגלים לשכוח כל דבר אם רק ירצו . אנשים , אירועים קשים . אבל לא רק לשכוח אלה גם לא לחוש כעס או דיכאון לאחר מחיקה הזיכרון המפריע . הדבר נכון חלקית ובטוח אצל כל בני-אדם . אני אישית ניסיתי להפטר מהזיכרונות הטראומטיים שלי . ביקשתי למחוק אותם וזה ממש לא עזר לי . עדיין כשאני חש את התנאים שמזכירים את הטראומה מתעוררים אצלי כעס , דיכאון . שלא יעבדו עלינו ! http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2007/07/13/MNG3FQVJJP1.DTL&hw=remembering&sn=012&sc=494 שבת שלום אלן
הם מציינים שלפעמים כשהזיכרון קשה יש קושי רב להפתר ממנה . אני אישית לא הצלחתי . מה שכואב לעולם לא נעלם מן המוח ותמיד ישארו סימנים .
אלן יקר, אתה כותב ששום דבר לא יכול למחוק את הזיכרון, ואני תוהה מדוע אתה מתעקש על כך. אחד הסימפטומים של פוסט-טראומה הוא פגיעה בקשב ובזיכרון. אני, למשל, סובל בשנים האחרונות מקשיים רבים בזיכרון, ואני שוכח שמות ותוכניות, וזקוק לתוכנית מסודרת כדי לארגן את היום שלי. זה לא אסון גדול, אבל זה דורש דרכים להתמודדות. אני מספר לך את זה, כדי להדגים שהזיכרון האנושי גמיש ביותר, וגם מה שנראה לנו כבלתי אפשרי לשינוי אינו כזה. גם זכרונות ילדות וגם זיכרונות טראומטיים אינם קשיחים, והם משתנים כל הזמן. אינני בטוח שיש צורך למחוק אותם בכוונה תחילה, אבל לעתים האמונה בכך שאי-אפשר לשנות את הזיכרון 'תוקעת' אותנו במקום שאיננו רוצים להיות בו. להתראות, דרור
אני רוצה לומר לך שאני ראיתי תכנית בערוץ המדע על מחקר בארצות הברית שעשו על הלומי קרב ועל קורבנות אונס שבמקרה נתנו תרופה ששכחתי כרגע את השם אבל זאת תרופה שמיועדת לטיפול בלב..והטיפול הוגדר כמוצלח ביותר כל החולים שהשתתפו במחקר דיווחו וגם הראו אותם בתכנית שהם טוענים שהתרופה שינתה את חייהם מקצה לקצה לטובה הסיוטים הפסיקו להם והזכרונות הרעים גם הפסיקו וכו..!! כל המומחים בתכנית אמרו שזו פריצת דרך וכרגע המחקר נמשך אז שלא יעבדו "עליכם"
מחקר די דומה נערך בהדסה http://www.cognetica.co.il/?CategoryID=270&ArticleID=127&Page=1
אלן .בעוד 10 ימים תחזור המעבורת מהחלל הם יביאו משם דיגמיות למחקר . כרגע יש להם שריטה ועובדים למחוק אותה . כשהם יחזרו אפשר יהיה לחקור אותם איך הם מחקו את השריטה .כרגע הם בדיכאון אי אפשר לדבר איתם . הנשים והמשפחה שלהם מחכים במתח שיחזרו בשלום.אז החוקרים עשו את המחקר למנוע טראומה מהם . כשהם יחזרו החוקרים ימציאו חומר שמוחק הכל ואז נוכל לחיות חיים אחרים .תישאר להם רק הבעייה של הילדים והאישה למה הם סבלו מאיתנו. ממה אתה מתרגז שמור על הבריאות שלך אתה יקר מדי בשבילהם.
שלום אלן, אתה משתתף בפורום שלנו כמעט שבע שנים, ואני זוכר שמדי פעם אתה מספר לנו על מחקרים שאתה מתוודע אליהם באמצעות האינטרנט, ואתה שב ומספר על הקושי הפרטי שלך, שאין לו כל פתרון (הכעס, הדיכאון). אני תוהה אם הקריאה הרבה באינטרנט אודות טראומה מועילה לך, ואשמח אם תספר לנו מה כן השתנה בשבע השנים האחרונות, מה כן מסייע לך ואיך אתה מתמודד עם הקושי. פעם שיתפת אותנו בשירים ובטקסטים שאתה כותב, ומנסיוני אני יודע שלכתיבה יש ערך טיפולי רב. האם אתה ממשיך לכתוב? להתראות, דרור