חייבת עזרה

ד"ר ערב טוב, חבר שלי נפצע לפני שנה בפעילות מבצעית עבר שיקום ממושך במשך ארבעה חודשים חזר לשירות בצבא עבר ניתוח שני וכעט הוא בתפקיד בכיר בקבע. הגשנו תביעה למשהב"ט, כעט אחוזי הנכות שלו הם 50 זמניים. לאחרונה חבר שלי התחיל לחלום בלילות(מדבר מתוך שינה). לצערי הוא אינו מוכן לדבר איתי על מה שהוא עובר. הפך להיות סגור,לא מעוניין בטיפול פסיכולוגי משום שלדעתו זה מיותר. בינתיים הוא פשוט מתעלם ממה שיש לו "סובל בשקט" אני סופגת את מה שיוצא עליי (צעקות קללות זלזול). חשוב לי לציין שבעבר הוא לא היה כזה. שאלתי אליך היא מה אני בתור חברה שלו צריכה לעשות אם הוא לא נפתח ומספר יותר מידי ולא משתף פעולה. כואב לי לראות אותו במצב הזה וזה רק הולך ומחמיר. אשמח אם תתנו לי מספר עצות שיוכלו לסייע לי איתו. ליאור

אני לא הד"ר אני הפצוע האלמוני, בקשתך נגעה ללבי ולכן החלטתי להתייחס. אני פשוט ההיתי במצב דומה למה שתארת, במהלך פגיעתי אשתי נסתה לשכנע אותי לא פעם לגשת לטיפול אבל אני חששתי מזה, פשוט סבלתי בשקט הסבל הוא נורא, בעבודה התפקוד שלי ירד מאוד, בבית כמעט ולא תפקדתי ההיתי מסתגר הרבה, עד שלבסוף התמוטטתי ואז התחיל הטיפול. אשתי גם ספגה ממני הרבה זעם זה חלק מהסמפטומים, היום אחרי הטיפולים המצב השתפר.היום אני מסתכל לאחור ואומר שהסבל פשוט היה מיותר אילו ההיתי מקשיב לאשתי. אני מציע שחבריך יגש לפורום הזה ויקרא קצת כמה תגובות וסיפורים, אולי הוא ישתכנע לגשת לטיפול, אני גם מוכן לדבר עם חבירך ולנסות לעזור לו מנסיוני האישי.

נו אני באותה הדעה של האלמוני אין ברירה חייבים לנסות טיפול פסיכולוגי אחרת חבל על הזמן בהצלחה