בקשה לעזרה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום אני סובל מהלם קרב ממלחמת לבנון השנייה אני מקבל תרופות פסיכיאטריות וגם כדורי שינה אני מרגיש גרוע לא יוצא מהבית ולא עובד אני חושב שהבעיה הכי גדולה שלי היא שאני מפחד שיקראו לי שוב למילואים אני כל הזמן חושב על זה יש לי סיוטים ואני פוחד זה פשוט לא נותן לי מנוח אני לא יודע אם השאלה קשורה לפורום הזה אני פשוט מרגיש שאני לא יכול לעשות מילואים יותר אף פעם ואם יקראו לי אני פשוט יהיה עריק כי אני לא מתכוון ללכת איך אני יכול לצאת מהמילואים ?
שלום א לדעתי עליך לפנות בהקדם לאגף השיקום לקבלת טיפןל מתאים וכן הכרה בהצלחה
אתה לא צריך לפחד משום צו מילואים .ברגע שתקבל יש לך את הארגון או עובדת השיקום שלך .
לא צריך ללחוץ עליו וצריך לבקש עזרה מאגף השיקום . בידידות אלן
בכדי שהסיוט שלך לא יתממש ויהפוך למציאות מרה עליך לעשות דבר מאוד פשוט שהוא עניין טכני בלבד. מאחר והמערכת הצבאית היא מערכת נוקשה, עליך פשוט לדאוג ולעדכן את יחידת המילואים שלך/קצין שלישות, על פציעתך כולל הגשת מסמכים רפואיים שאינך כשיר לשרת במילואים. מאחר והתיחסת לכך שאתה מטופל פסיכיאטרית אני מניח שיש לך תיק רפואי והבחנת רופא בקשר לפציעתך . אינני יודע באיזו מסגרת אתה מטופל אבל דע לך שאם לא תעדכן את הגורמים בדבר איש לא ידע על פציעתך ויתכן מאוד שתמצא בתיבת הדואר שלך צו מילואים. אני מניח שאם הגורמים הצבאיים יקבלו את הדיווח אתה לא תשרת במילואים, לצבא אין אינטרס להחמיר את מצבך או לגרום לך לנזק נוסף. הפצוע האלמוני
אני בן 27 ומשמש כחובש במילואים. עשיתי כבר מספר פעמים מילואים והרבה פעמים ניסיתי בדרכים שונות ומשונות לברוח. כרגע אני על תנאי ל- 28 יום בכלא. מהשניה שאני מקבל את צו המילואים אני מצוי בחרדות אטומיות, באותו רגע הכל נכבה. אני לא מסוגל לישון נורמלי, אדיש לאשתי ולמשפחה שלי, אני כל הזמן חושב רק איך לברוח משם,24 שעות ביממה אני מחפש שקרים, אני חולם על זה בלילה, אני כל יום מטלפן לקצינת קישור ומנסה טריק שונה, אני אפילו חושב כל הזמן לפגוע בעצמי בצורה רצינית רק כדי לא להגיע למילואים (פשוט ככה) זה לא נורמלי !?! אני לא מסוגל ככה יותר, פשוט נמאס לי מהכל. הנחמה היחידה שלי שיש לי קילה דו צדדי (הרניה) במפשעה ואני מנסה דרך זה לצאת ושישחררו אותי מהיחידה שלי בגלל זה. המפקד שלי (הרופא) הוא מערים עליי אין ספור קשיים וטוען שזה כלום ושאני אעשה ניתוח. אני כמובן מסרב בטענות שונות ומשונות וכרגע מסדרים לי על כך וועדה רפואית. יש לי מילואים עוד חודש ואני יודע שאין מצב שאני מגיע לשם, אני אעדיף לצערי הרב לפגוע בעצמי ולא להגיע, רק לא להגיע לשם. לא יודע למה אני ככה הייתי רוצה להיות יותר גבר... גם אם אביא אישור שהקילה כואב הרופא שלי (המפקד שלי) לא יאשר לי לא לבוא (זה מה שהוא עשה לי פעם קודמת) הייתי מת מכאבים ולא יכלתי לסחוב ובקושי ללכת פקססתי לו 3 חוות דעת של כירורגים מומחים מהמיון שהלכתי ביום הראשון של המילואים ובכל זאת הוא הכריח אותי לנסוע עד גוש עציון כדי שהוא בכבודו ובעצמו (הוא אפילו לא סיים התמחות עדיין) יבדוק אותי והוא אמר לי שקילה זה כלום. בנתיים הקצינת קישור מזמינה לי תור בוועדה הרפואית לעניין הקילה אבל אני לא יודע אם הוועדה הרפואית תעזור לי ולא תנפנף אותי בטענה שאני צריך לעשות ניתוח והמון אנשים סובלים מקילה וזה לא מונע ממילואים. אני חשבתי ללכת לפסיכולוג ופשוט להסביר לו את המצב הקשה שאני נתון בו מה לעשות?!?! אני לא יכול יותר!!! פשוט גמור נפשית.. אין לי כוח להילחם בהם! אני רוצה עזרה בבקשה, פשוט עזרה ,זהו
תודה לכולם על התשובות אתם מאוד עוזרים לי ביקשתי מהקצינת קישור שתזמין לי תור אצל הקב"נ כדי שאוכל להראות לו את המסמכים שלי אבל היא אמרה לי שזה לוקח די הרבה זמן עד שמקבלים תור בבהר"נ יש אפשרות שיעשו לי בעיות שם ? ולא יכירו באבחנה של הפסיכיאטר האזרחי ?
שלום א., אין כל סיבה שתצא לשירות מילואים, ויש בכך אפילו סכנה. כדאי מאוד שתגיש תביעה למשרד הביטחון כדי שיכירו בך כהלום-קרב. זה יכול לקחת זמן רב, אבל מרגע הגשת התביעה תוכל לקבל טיפול נפשי ועזרה של עובדות השיקום. בינתיים עליך להגיש לקצין הקישור את המסמכים ולהודיע שלא תגיע למילואים. אם תקבל הזמנה למילואים לפני שתזומן לקב"ן או לוועדה רפואית, אתה יכול לפנות למרפאה של קצין העיר ולבקש שחרור זמני עד שתזומן לוועדה רפואית. כדאי שתאסוף את כל המסמכים המעידים על הפגיעה, על השירות הצבאי שלך, וכן את כל האישורים של פסיכיאטר אזרחי או פסיכולוג המוכר על-ידי משרד-הביטחון. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
חינכו אותנו שמי שלא הולך למילואים - בוגד במדינה ובחבריו אני אומר שבכל מקרה אל תלך למילואים הגעת כבר למצב מסוכן - קח את השליטה על החיים שלך - אל תלך למילואים בין אם יסכימו ובין אם לא מה כבר יוכלו לעשות לך? כלא? גם אני לאחר 34 יום מילואים קרביים במלחמה האחרונה - את כף רגלי לא יראו שם יותר בין אם זה יהיה בהסכמה ובין אם לא אני יודע שזה כבר מסוכן לי.