גשם בשדה קרב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בוקר טוב לצביקה וליהודה ולתמר ולרוז, ולכולם, ריח הגשם הזכיר לי פתאום שיר של עמיחי: גשם בשדה קרב גשם יורד על פני רעי; על פני רעי החיים, אשר מכסים ראשיהם בשמיכה - ועל פני רעי המתים, אשר אינם מכסים עוד. השיר הקצר הזה, המוכר לי עוד מהימים שלפני המלחמה, מזכיר לי תמיד את מה שהיה, וגם את מה שיהיה. אני גולש עכשיו לתל-אביב, ושיהיה לכולכם יום נפלא. דרור
:-( שיר זה ורבים אחרים מקמצים במילים אבל לא ברגשות צביקה
דרור? כאילו להעלב? גלישה נעימה לתל אביב נעמה
להעלב? חלילה. הסברים בע"פ. ובחוץ ממשיך לרדת הגשם על שדה-הקרב של חיינו. וטוב שאנחנו כאן, ולא שם למטה. שלך, דרור