"שלהי מלחמה" - הלם הקרב -

שלהי מלחמה / ( הלם הקרב ) יוסי שחם בשלהי מלחמה הייתי הולך סחור-סחור בין הריסות עשנות. שקיעת השמש השתקפה מהאופק באדום, מדגישה את האפור המחלחל מעלה אל עבר מעטפת היקום. בשלהי מלחמה השקט צווח אל תוך אזני המצפצפות. עגלות חורקות אספו לקרבן גוויות אחרונות והדממה אמרה בשמן: " אנחנו היחידים שנשארים בתוך מה שנרשם מאחור " בשלהי מלחמה התרוצץ אבוד ילד בגובה ברכי. ללא דמעה בעיניו הריקות, היה אוסף תפוחי אדמה משק פרוץ שנח למראשות איש זקן שגווע תוך עייפות, בסוף מה שהיה פעם רחוב. רוח קרירה של סתיו נשאה שלכת בריקוד קודר. על קיר שיש, שנשמר לבן, היה חקוק כך: " המטרה לא הושגה, כי לא הייתה מטרה, לא כיוון, לא דרך... רק בזבוז של עוד דור " נותרתי מהנהן בכאב נוכח אויבים של אתמול, מתפזרים בדממה אדוקה איש איש לדרכו, לאסוף, לנקות ולבנות מחדש עולם חדש מזרעים של אתמול והיום. - עכשיו הזמן לשנות ! - הבזיק הברק כמו פתאום בשמיים. - האם מישהו כבר בחוץ ? - רעם הרעם בשאגה מתגלגלת. החושך ירד. מתוך הייאוש עלתה רגיעה המיוחדת לשלהי מלחמה. כמו פסקו המאבק, הבריחה, ההסתרה. כפות הידיים היו כעת פתוחות לרווחה, משחררות כל שלא ניתן עוד להחזיק בחוזקה. מדהים... עד כמה היו כל אלו חשובים עד לפני דקה. הכל הפך לפתע גלוי נוכח הפחד שנמוג. האוויר הולך וצלול, ריחו קריר ורטוב. טיפות ראשונות של גשם מבשרות תחילת שיטפון. מוזר היה לי להיזכר בכל... תוך מראה העשן האפור המשתקף באודם השקיעה שזה עתה גוועה. על רקע שלווה לא ידועה של תנועת אנשים ארוכה, משלימה את גורלה, מוותרת בשקט על מטרה אבודה. כמו ילד שבגר לתוך הדור הבא, מתרחש אל תוך זריחה חדשה, עם תקוות גדולות מהקודמות. ואולי, יום אחד ימות למענן, או יזכה לחיות - עשן אפור המשתקף מתוך אודם השקיעה של שלהי איזושהי מלחמה משלו... 0548170900

אין אנו חפצים במלחמות חפצים בשלום את תוצאות המלחמות אנו מכירים הייטב, אך צריך לזכור שהמלחמה שלנו זאת מלחמת קיום שנמשכת כבר שנים כל עוד אוייבנו לא מכירים בנו כעם וכמדינה ומאיימים להשמידנו אנו נחייה על החרב כי אם לא יואבד עם ישראל. אבי תמיד הזכיר לי שהיה בשואה במחנה ריכוז כמה היה חסר אונים ללא הגנה ללא יכולת להתגונן מול הנאצים האכזריים ותמיד אמר לי שמדינת ישראל חייבת להיות חזקה עם צבא חזק עלמנת שאויבנו לא יחזרו על מעשיהם של הנאצים וישמידו אותנו. והנה בזמן זה מאיימת אירן על השמדת ישראל ובימים אלה עדיין ממשיכים המיים לרתוח בתוך הכור הגרעיני בבושר, ללא הפרעה, הזמן אוזל ואני מתכוננן כבר מעכשיו למלחמה הבאה על חיינו.