לדרור בת יפתח - המשך

פעם הכנתי עבודה על מיתולוגיה יונית, הייתי מעין "סופרת צללים", של מישהו או אולי ההגדרה הנכונה "כותבת צללים" . בקיצור, אז בפעם הראשונה התודעתי למיתולוגיה היונית, המיתולוגיה היונית, מתבססת בהרבה דברים על הקבלה היהודית, אלא שבמיתולוגיה הזו, האנישו את הדמויות, הן מבחינת היצרים, והן מבחינת מידות . לכן אם הסיפור של בת יפתח, או סיפור דומה מופיע בו (אגב את זה אני דוקא לא זוכרת) אז אין שום פלא. אבל כמו שאמרתי למרות שהדברים כתובים בקצרה, כמו כל דבר בתורה ובנביאים, יש הרבה פנים לדברים, ויש לנו את המפרשים השונים שכל אחד אומר משהו אחר, אבל הדברים לא סותרים, גם אם לפעמים זה נראה כך, בדרך כלל הם מאירים כל אחד פן נוסף, של אותו סיפור, ולעצם הענין, הבאתי כמה דברים בענין. אמרה לו בתו, שמא כתוב בתורה שיקריבו נפשות? והלא כתיב (ויקרא א, ג) מן הבהמה מן הבקר, אמר לה: בתי נדרתי והיה היוצא, אמרה לו, יעקב אבינו שנדר וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו (בראשית כח, כב), ונתן לו הקב"ה יב שבטים, שמא הקריב אחד מהם? ולא שמע לה, אמרה לו, הניחני ואלך אצל בית דין, שמא ימצאו פתח לנדרך. (ארבעה שתבעו כהוגן, לשלושה ניתנה כהוגן,) ולאחד ניתן לא כהוגן (יפתח), יפתח אמר והיה היוצא וגו' והעליתיהו עולה" הא אילו יצא חמור או כלב אחד או חתול אחת היה מעלהו עולה? וזימן לו הקב"ה שלא כהוגן, ואפילו הקדש דמים לא היה חייב, ולא היה שם פנחס שיתיר את נדרו? אלא פנחס אמר, הוא צריך לי ואני אלך אצלו? ויפתח אמר: אני ראש קציני ישראל ואני הולך אצל פנחס? בין זה לזה, ואבדה הנערה ההיא, ושניהם נענשו בדמיה של הנערה, יפתח מת בנשילת איברים בכל מקום שהיה הולך, היה אבר נישל הימנו, והיו קוברים אותו שם. פנחס, ניטלה ממנו רוח הקודש. ( אוצר אישי התנך") רד"ק מפרש, שבאמת לא שחט אותה יפתח, אלא עשה לה בית מבודד, ושם שם אותה לגור לבד, והיא נשארה בבתוליה ובבדידותה עד סוף ימיה. פעם בשנה למשך ארבעה ימים באו אליה בנות ישראל לבכות איתה. אני לא אתפלא אם נטרפה דעתה בבדידות, מחקרים הוכיחו שבדידות מוחלטת מטריפה את דעתו של האדם. סיפורו של יפתח מתומצת, אבל המפרשים לא מתעלמים ממנו, ודנים את יפתח בחומרה, דבר ראשון הם מציינים שהמקור שלו לא היה טהור, אמו לא הייתה נשואה לאביו, והיתה משבט אחר, הוא אומנם היה צדיק, אבל גר עם אנשים רשעים שהיו מקריבים את בניהם ובנותיהם לבעל (מקריבים אותם לעבודה זרה) ומהם הוא למד, ואחר כך הרשיע, והיה עושק את הדלים. גם הוא קבל פה את עונשו, בכמעין "כבשת הרש" כי זו הייתה לו בתו היחידה, לא היו לו ילדי אחרים מלבד בני אישתו אותם גידל כבניו, בתו הייתה יוצאת חלציו היחידה. בקש שלא כהוגן, חברו פה כמה דברים, הוא נדר להקריב, אבל הוא לא נדר נכון, כי אם היתה יוצאת בהמה או חיה טמאה לקראתו? אז הוא לא היה חיב להקריב אותו, כי אי אפשר להקריב חיה טמאה. ואחרי שיצאה בתו, הוא אפילו לא היה חיב קרבן הקדש דמים, אלא מה? היו פה משחקי יוקרה , הוא לא ילך לפנחס שיתיר את הנדר, ופנחס לא ילך אליו. ואת המחיר שילמה בתו של יפתח.

תנ"ך אתה צודק, אבל תורה, נכתבה עוד לפני בריאת העולם, והקבלה, היא חלק נסתר של התורה, וסיפור המבול נמצא בכל סיפורי העמים , כי היה מבול, והאנשים העבירו את הסיפור לצאצאיהם, ואין לך הוכחה גדולה מזו למבול. כולם הרי צאצאי נוח. והיונים, וכל אלה מהמזרח הרחוק עם כל התורות הנסתרות שלהם, הם בני קטורה, אישתו השלישיתת של אברהם אבינו, וכתוב שאת בני הפילגשי שילח אברהם ונתן להןם מתנות, איזה מתנות? כל מיני תורות , וכוחות, והתורה הועברה לבנו יצחק , ואחריו ליעקב ובניו, הם למדו אותה בכוח רוח הקודש, ואחר כך הוריד משה מסיני את עשרת הדיברות, וכתב את חמישה חומשי תורה , כל פעם חלק אחר , הקב"ה הכתיב לו, והוא רשם את הדברים.

נשמה וצדיקה! (וזה בקיצור להגיד לך איך אני מבסוטה ממך.)

אופס - נסחפנו קצת לא? - תודה בכל אופן. נעים להכיר.